מחקרים קודמים מצאו כי קרינה לאזור ההיפוקמפוס עלולה לפגוע בתפקוד הקוגניטיבי והובילו להשערה כי מתן WBRT (Whole-Brain Radiotherapy) עם הימנעות מחשיפה לקרינה של אזור ההימפוקמפוס תסייע בשימור התפקוד הקוגניטיבי. כעת, במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Oncology מדווחים חוקרים כי קרינה זו, בשילוב עם מתן Memantine, הובילו לשימור טוב יותר של התפקוד הקוגנטיבי ותסמיני החולים, ללא פגיעה ביעילות הטיפול.
המחקר בשלב III כלל מבוגרים עם גרורות למוח אשר חולקו לטיפול WBRT עם Memantine, או לטיפול WBRT ללא חשיפת ההיפוקמפוס לקרינה, עם Memantine. התוצא העיקרי היה מרווח הזמן עד לכישלון תפקוד קוגניטיבי, אשר הוגדר כירידה במדדי תפקוד במבחן קוגניטיבי אחד לפחות. תוצאי סיום משניים כללו את ההישרדות הכוללת, הישרדות ללא-התקדמות תוך-גולגולתית, רעילות ונטל תסמינים על-פי דיווח המטופלים.
בתקופה שבין יולי 2015 ועד מרץ 2018, סך כולל של 518 גויסו למחקר וחולקו באקראי. חציון משך המעקב אחר חולים ששרדו עמד על 7.9 חודשים. הסיכון לכישלון קוגניטיבי היה נמוך משמעותית לאחר WBRT ללא חשיפת ההיפוקמפוס לקרינה, עם Memantine, בהשוואה ל-WBRT עם Memantine (יחס סיכון מתוקן של 0.74, p=0.02). הבדל זה יוחס להידרדרות קטנה יותר בתפקוד ניהולי לאחר 4 חודשים (23.3% לעומת 40.4%, p=0.01) וזיכרון ולמידה לאחר 6 חודשים (11.5% לעומת 24.7%, p=0.049; 16.4% לעומת 33.3% p=0.02; בהתאמה).
לא תועדו הבדלים בין זרועות הטיפול בהערכת ההישרדות הכוללת, הישרדות ללא-התקדמות תוך-גולגולתית, או רעילות.
לאחר 6 חודשים, בחולים שטופלו ב-Memantine עם WBRT, ללא חשיפת ההיפוקמפוס לקרינה, מדדי עייפות, קשיי זיכרון וקשיי דיבור היו נמוכים יותר, עם שיעור נמוך יותר של תסמינים נוירולוגים המפריעים לתפקוד יומיומי ופחות תסמינים קוגניטיביים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור שימור טוב יותר של התפקוד הקוגניטיבי ותוצאות טובות יותר על-פי דיווח החולים, לצד שיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות כוללים שהיו דומים לקרינה סטנדרטית, יש לשקול פרוטוקול זה כטיפול הסטנדרטי בחולים המיועדים ל-WBRT בשל גרורות מוחיות, בהעדר גרורות לאזור ההיפוקמפוס.
J Clin Oncol. Published online February 14, 2020
לידיעה במדסקייפ