ממחקר חדש עולה כי התערבות פסיכו-סוציאלית, בפרט טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive-Behavioral Therapy) עשויים להביא לשיפור פעילות מערכת החיסון, כך מדווחים חוקרים בכתב העת JAMA Psychiatry.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של מחקרים אקראיים בהם נבחן הקשר בין שמונה התערבויות פסיכו-סוציאליות שונות ובין שבעה סמנים של תפקוד מערכת החיסון. לאחר חיפוש במאגרי PubMed, Scopus, PsycInfo ו-ClinicalTrials.gov החוקרים כללו בסקירה 56 מחקרים.
ההתערבויות הפסיכו-סוציאליות שנבחנו כללו טיפול התנהגותי, טיפול קוגניטיבי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי עם טיפול או גישה נוספת, טיפול תומך או טיפול באבל, משלב מספר התערבויות, פסיכותרפיה אחרת ופסיכו-הדרכה. מדדי מערכת החיסון שנבחנו כללו רמות סמנים או ציטוקינים פרו-דלקתיים, רמות ציטוקינים נוגדי-דלקת, רמות נוגדנים, ספירת תאי חיסון, פעילות תאי Natural Killer, עומס נגיפי ותוצאים נוספים.
מהנתונים עולה כי התערבויות פסיכו-סוציאליות לוו בשיפור תפקוד מערכת החיסון. מעניין לציין כי זוהתה הטרוגניות יחסית מעטה בין במחקרים בגדלי ההשפעה הללו, ממצא המעיד כי הקשר די עקבי לאורך המחקרים והמצבים השונים שנבחנו במחקר.
מטה-אנליזה מצאה כי באלו שהשתתפו בהתערבות פסיכו-סוציאלית תועד שיפור של 14.7% בפעילות מערכת החיסון, בהשוואה לאלו שהיו בקבוצת ביקורת. בדומה, בקרב משתתפים שלקחו חלק בהתערבויות פסיכו-סוציאליות תועדה ירידה של 18% בפעילות מזיקה של מערכת החיסון לאורך הזמן.
באשר להשפעה של סוג ההתערבות על הקשר הנ"ל, רק טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (31 מחקרים) ושילוב של מספר התערבויות (7 מחקרים) נקשרו בקשר מובהק עם השינוי בתוצאות מערכת החיסון.
עוד עולה מהנתונים כי התערבויות אשר כללו מרכיב קבוצתי נקשרו באופן עקבי יותר עם שיפור פעילות מערכת החיסון, בהשוואה לאלו שלא כללו מרכיב קבוצתי. אעפ"י כן, ההבדל הנ"ל לא היה מובהק סטטיסטית.
החוקרים מדווחים כי זוהו קשרים שונים משמעותית בין התערבויות פסיכו-סוציאליות ומגוון הסמנים שנבחנו לפעילות מערכת החיסון. מבין שבעת הסמנים לפעילות מערכת החיסון שנבחנו במחקר, רק רמות סמנים או ציטוקינים פרו-דלקתיים (33 מחקרים) וספירת תאי חיסון (27 מחקרים) נקשרו בקשר מובהק סטטיסטית עם ההתערבויות הפסיכו-סוציאליות שנבחנו במחקר.
הקשר בין התערבויות פסיכו-סוציאליות ובין תפקוד מערכת החיסון נותר למשך לפחות שישה חודשים לאחר הטיפול.
ממצאים אלו מעידים כי התערבויות פסיכו-סוציאליות, בעיקר טיפול קוגניטיבי-התנהגותי והתערבויות הכוללות משלב גישות עשויים לשחק תפקיד חשוב בשיפור תפקוד מערכת החיסון.
JAMA Psychiatry. Published online June 3, 2020
לידיעה במדסקייפ