מאת מערכת אי-מד
ע"פ מחקר חדש מ-circulation מטופלים שעברו פרוצדורת פונטאן אך סבלו מיכולת מאמץ גופני מופחתת השיגו שיפור ביכולת המאמץ והתפקוד לאחר שטופלו ב-bosentan (טרקליר) .
ברקע מציינים החוקרים שפרוצדורת פונטאן משפרת הישרדות בילדים עם לבבות חד חדריים מתפקדים. עם זאת, לאחר זמן , מופיעים סיבוכים כמו יכולת מאמץ גופני פחותה בתדירות גבוהה יותר. החוקרים מציינים שאמנם אי סבילות לפעילות גופנית היא מולטיפקטוריאלית אך נראה שתנגודת עורק ריאתי (PVR) משחקת תפקיד קריטי בתסמונת. כמו כן, רמות גבוהות של PVR קשורות גם לרמות מוגברות של אנדותלין-1 , אשר שכיחות הן לפני והן אחרי ניתוח פונטאן.
החוקרים מציינים כי טיפול באמצעות אנטגוניסטים לרצפטור אנדותלין-1 עשוי לשפר המודנינמיקה לבבית-ריאתית ויכולת מאמץ גופני. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לכן לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול בבוסנטן במטופלי פונטאן.
במחקר השתתפו 75 מתבגרים ומבוגרים שחולקו רנדומלית ביחס של 1:1 לטיפול בן 14 שבועות עם בוסנטן או פלצבו. החוקרים עקבו אחר תוצאות מבחן מאמץ לב-ריאה (CEPT), דרגה תפקודית, דגימות דם וציוני שאלון איכות חיים בתחילת המחקר ובסוף הטיפול.
69 משתתפים (92%) השלימו את המחקר. רמת צריכת שיא של חמצן עלתה ב-2.0 (מ-28.7 ל-30.7) מ"ל/ק"ג/דקה בקבוצת הבוסנטן בהשוואה לעליה של 0.6 (מ-28.4 ל-29.0) מ"ל/ק"ג/דקה בקבוצת הפלציבו. ההבדל היה מובהק סטטיסטי עם p=0.02 .
משך זמן ה-CPET עלה ב-0.48 (מ-6.79 ל-7.27) דקות בקבוצת הבוסנטן בהשוואה ל-0.08 (מ-6.94 ל-7.02) דקות, וגם כאן ההבדל היה מובהק סטטיסטי עם p=0.04 .
9 מטופלים בקבוצת הבוסנטן שיפרו את דרגת התפקוד שלהם, בעוד שאף אחד מקבוצת הפלציבו לא השיג שיפור כזה, וגם כאן ההבדל היה מובהק סטטיסטי עם p=0.0085 .
תופעות לוואי היו קלות והופיעו בתדירות שווה בשתי קבוצות הטיפול. לא דווח כלל על תופעות לוואי רציניות ובאף מטופל לא דווח על עלייה באנזימי כבד של מעל פי 3 מהטווח העליון.
החוקרים מסכמים כי בוסנטן הדגים שיפור ביכולת מאמץ גופני, זמן מאמץ, ודרגת תפקוד במטופלי פונטאן, ללא תופעות לוואי רציניות או רעילות כבדית.
CIRCULATIONAHA.113.008441