שני מחקרים שפורסמו בכתב העת Circulation עשויים לסייע בהבנת הקשר המורכב בין השמנה, אי-ספיקת לב ופפטידים נטריאורטיים, המשמשים כסמנים לאי-ספיקת לב.
המחקר הראשון כלל למעלה מ-12,000 משתתפים ממחקר ARIC (Atherosclerosis Risk In Communities) שלא סבלו מאי-ספיקת לב בתחילת הדרך, ומצא כי באלו עם רמות גבוהות יותר של NT-proBNP (N-Terminal Probrain Natriuretic Peptide) תועד סיכון מוגבר להתפתחות אי-ספיקת לב, זאת ללא תלות במדד מסת הגוף.
מחקר קודם מצא כי השמנה מלווה ברמות נמוכות יותר של NT-proBNP. עם זאת, מהסקירה החדשה עלה כי רמות מוגברות של NT-proBNP מנבאות משמעותית אי-ספיקת לב, כולל במשתתפים עם השמנה חמורה (מדד מסת גוף של 35 ק"ג למטר בריבוע ומעלה). בנוסף, בכל רמה מוגברת של NT-proBNP הודגם קשר בין סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב ומדד מסת גוף גבוה יותר.
לאור הסיכון הבסיסי המוגבר לאי-ספיקת לב בשמנים, גם עליה קלה ב-NTproBNP עשויה להיות בעלת השלכות רבות על הסיכון האבסולוטי באוכלוסיה זו.
במחקר השני נערכה מטה-אנליזה שכללה 28 מחקרים מנורבגיה, כאשר החוקרים מצאו כי רמות גבוהות יותר של מדדי מסת גוף לווה בעליה בהיקף מותניים או יחס מותניים לירך, וכולם היו קשורים בקשר מובהק עם היארעות אי-ספיקת לב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר, כמו גם השמנה מרכזית, ובין סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב.
Circulation
לידיעה במדסקייפ