חדשות

הסיכון לממאירות בקרב ילדים ומבוגרים צעירים עם מחלת לב מולדת (JAMA Network Open)

07/07/2019

 

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על הקשר בין מחלת לב מולדת ובין מחלות ממאירות קיים גם בצעירים ואינו נובע רק מחשיפה לקרינה.

 

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע את הסיכון להתפתחות ממאירות מהלידה עד גיל 41 שנים בקרב חולים עם מחלת לב מולדת, בהשוואה לביקורות תואמות בריאות.

 

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי, מבוסס-מרשם, התבסס על נתונים משבדיה ממאגרי Patient and Cause of Death Registers. החוקרים זיהו מדגמים עוקבים של חולים עם מחלת לב כלילית בין 1970-1979, 1980-1989 ו-1990-1993. לכל חולה (21,982 חולים) התאימו החוקרים 10 ביקורות ללא מחלת לב מולדת לפי שנת לידה, מין ומחוז (219,816 ביקורות).

 

התוצא העיקרי היה הסיכון לממאירות בקרב ילדים ומבוגרים צעירים עם מחלת לב מולדת, בהשוואה לביקורות בריאות.

 

החוקרים מדווחים כי בקרב 21,982 המשתתפים עם מחלת לב מולדת, ב-428 (2.0%) תועדה מחלה ממארת, זאת בהשוואה ל-2,072 מבין 219,816 ביקורות (0.9%). בקרב חולים עם מחלת לב מולדת, הגיל הממוצע בעת המעקב עמד על 26.6 שנים. בקרב הביקורות הבריאות, הגיל הממוצע בעת המעקב עמד על 28.5 שנים.

 

עד גיל 41 שנים, 1 מכל 50 חולים עם מחלת לב מולדת פיתח מחלה ממארת. יחס הסיכון הכולל לממאירות עמד על 2.24 בילדים ומבוגרים צעירים עם מחלת לב מולדת, בהשוואה לביקורות. הסיכון עלה עם כל מדגם לידה עוקב עד ליחס סיכון של 3.37 בקרב אלו שנולדו בין השנים 1990-1993.

 

הסיכון לממאירות היה דומה בגברים ובנשים עם מחלת לב מולדת (יחס סיכון של 2.41 בגברים ויחס סיכון של 2.08 בנשים). יחס הסיכון לממאירות בקרב חולים עם מחלת לב מולדת שעברו ניתוח עמד על 1.95, בהשוואה לביקורות; בקרב חולים עם מחלת לב מולדת שלא נותחו, יחס הסיכון עמד על 2.43.

 

מניתוח סטטיסטי נוסף עלה סיכון מוגבר משמעותית לממאירות בקרב חולים עם נגעי לב מורכבים, בהשוואה לביקורות בריאות.

 

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על סיכון מוגבר להתפתחות ממאירות בילדים ומבוגרים צעירים עם מחלת לב מולדת, בהשוואה לביקורות בריאות וכי הסיכון היה גבוה יותר משמעותית בקרב אלו ממדגם הלידה העדכני ביותר.

 

JAMA Network Open 2019

 

לידיעה ב-MedPage Today

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני