1/2 - סרטן ריאה בלא מעשנים נפוץ יותר בנשים (מתוך J Clin Oncol)
ממחקר חדש עולה כי סרטן ריאה באנשים, שלא עישנו מעולם, יותר נפוץ בנשים לעומת גברים.
סרטן ריאה הוא גורם תמותה המוביל מסרטן בארצות הברית, ועישון נשאר הגורם האטיולוגי העיקרי לחלות בסרטן ריאה.
החוקרים ביססו את תוצאותיהם על פי ניתוח מידע משישה מחקרים פרוספקטיביים גדולים.
הם טוענים כי באנשים שלא עישנו מעולם, בגילאי 40 עד 79, שיעורי השכיחות של סרטן ריאה היו 14.4 ל-20.8 פר 100,000 שנות אדם לנשים ו-4.8 עד 13.7 פר 100,000 שנות אדם פר גברים.
התוצאות גם מצביעות על כך, שגידולי ריאה המשפיעים על אלה שלא עישנו מעולם, שונים מאלה המופיעים בצורה טיפוסית במעשנים. לדוגמא, גידולים במי שלא עישן מגיבים שונה למעכבים של הרצפטור ל-EGF (epidermal growth factor) וסביר יותר שיהיו בעלי היסטולוגיה של אדנוקרצינומה.
אמנם הפתוגנזה של גידולי ריאה בלא מעשנים איננה מובנית לחלוטין, אך החוקרים מסכמים כי חשיפה פסיבית לעישון מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאה.
J Clin Oncol 2007;25:472-478
לידיעה במדסקייפ
3/2 - כל גבר שני וכל אישה שלישית יאובחנו במהלך חייהם כחולי סרטן (Oncologist)
מחקר שנערך במסגרת Surveillance Epidemiology and End Results (SEER), מצא כי כל גבר שני וכל אישה שלישית בארה"ב, יאובחנו עם סרטן, ומספר מקרי הסרטן החדשים צפוי לגדול כמעט פי שתיים עד שנת 2050. מסקנות המחקר התבססו על ניתוח הנתונים שנאספו בין השנים 1975 ו-2003.
נכון לינואר 2003, כ-10.5 מליון איש בארה"ב, אובחנו עם סרטן (מספר הכולל את אלו שאינם חולים במחלה). למעלה ממחציתם, 5.8 מליון, היו נשים.
מספר המקרים החדשים צפוי לגדול פי שתיים, מ-1.36 מליון בשנת 2000, לכמעט 3 מליון בשנת 2050, וזאת בשל הזדקנות האוכלוסיה והעלייה באוכלוסית ארה"ב. עיקר העלייה במספר מקרי הסרטן החדשים הינה בקבוצת גילאי 65-84 שנים. העליה הצפויה במספר המקרים החדשים דומה לזו הצפויה באירופה, כאשר גם שם היא מיוחסת להזדקנות האוכלוסייה.
סרטנים במגמת עליה בנשים כוללים לוקמיה, סרטן ריאות, מלנומה, לימפומה שאינה מסוג הודג'קינס וסרטן בלוטת התריס, שהחל לעלות בצורה חדה בתחילת שנות השמונים. ראוי לציין את העלייה במקרי סרטן בלוטת התריס בנשים, שכן שיעורי ההיארעות גבוהים פי שניים מאלו שבגברים, וזאת חלקית בשל הופעתו לאחר אבחנת גידול ראשוני אחר.
שכיחות סרטן שחלות החלה לרדת בשנת 1985, והמשיכה במגמת הירידה עד 2003. היארעות סרטני שד התייצבה לאחרונה, עם מגמה מסוימת של ירידה בהיארעות. הסברים אפשריים לירידה זו כוללים צמצום הטיפולים ההורמונליים בנשים לאחר מנפאוזה בעקבות מחקר WHI בשנת 2002, ובדיקות ממוגרפיה תקופתיות.
סרטנים בעליה בגברים כוללים סרטן כליות ואגן כליה, לויקמיה ומלנומה (למרות ששיעורים אלו החלו להתייצב בשנת 2001). לעומת זאת, חלה ירידה בהיארעות סרטנים של חלל הפה, הלוע והריאות. באשר לסרטן ערמונית, נרשמה מגמה של פלוקטואציות, עם ירידה חדה בין 1992 ו-1995, ולאחריה עליה מתונה בין 1995 ו-2003.
Oncologist. 2007;12:20-37.
5/2 - הקשר בין זיהום אויר ובין סיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולרים בנשים (N Engl J Med)
מניתוח ממצאי מחקר WHI (Women's Health Initiative) עולה כי חשיפה ארוכה לזיהום אויר של חלקיקים קטנים, מעלה את הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים בנשים לאחר מנופאוזה, בלא תלות בנוכחות גורמי סיכון אחרים למחלה קרדיווסקולארית.
בניתוח הממצאים נכללו כ- 66,000 נשים לאחר מנופאוזה, ללא סיפור של מחלה קרדיווסקולארית. החוקרים מצאו עליה של 24% בסיכון היחסי לאירוע קרדיווסקולארי כלשהו, עם עליה של 76% בשיעורי התמותה הקרדיווסקולארית, וסיכון גדול יותר מפי 2 לתמותה מאבחנה מאוחרת יותר של מחלת לב קורונרית (CHD) לכל עליה של 10-µg/m3 (מיקרוגרם למטר מעוקב) בריכוז החלקיקים המזהמים את האוויר.
למרות החשיבות הרבה המיוחסת לזיהום אויר בכל הנוגע למחלות קרדיווסקולריות, מהעדויות עולה כי הסיכון האינדיבידואלי הינו מתון. במידה ומחקר WHI ומחקרים אחרים יוכלו לזהות גורמים תורשתיים ונרכשים המובילים לפגיעה קרדיווסקולרית בעקבות זיהום אויר, ניתן יהיה להציע התערבויות ממוקדות לאוכלוסיות בסיכון הגבוה ביותר.
N Engl J Med. 2007;356:447-458, 511-513.
8/2 - יתר לחץ דם בהיריון מעלה את הסיכון לטרשת עורקים בעתיד (מתוך Hypertension)
ממחקר חדש, שפורסם במהדורת פברואר של Hypertension, עולה כי נשים עם יתר לחץ דם בהיריון נמצאות בסיכון מוגבר לפתח טרשת עורקים בגיל מבוגר יותר.
לדברי החוקרים, המחקר הנוכחי הוא הראשון להראות שהיסטוריה של לחץ דם גבוה במהלך ההיריון קשורה להסתיידות קורונרית מאוחר יותר בחיים. יתר לחץ דם בהיריון מתנהג כמבחן סטרס ווסקולרי המראה, שמערכת כלי הדם רגישה. על כן, יש מקום לנטר נשים אלה יותר מקרוב.
יתר לחץ דם בהיריון (מתגלה לאחר שבוע 20) בדרך כלל עובר לאחר הלידה ולחץ הדם חוזר לנורמל.
החוקרים העריכו 491 נשים בריאות פוסט מנו-פאוזליות, בין השנים 1993 -1997. בשאלון, כמעט 31% מהנשים ענו שסבלו מלחץ דם גבוה במהלך ההיריון. בין השנים 2004 ו-2005, החוקרים השתמשו ב-multidetector computed tomography בכדי למדוד סידן בעורק קורונרי בנשים אלה.
לנשים עם היסטוריה של יתר לחץ דם בהיריון היה סיכון מוגבר כמעט ב-60% להיות בעלות הסתיידות קורונרית מספר שנים מאוחר יותר בהשוואה לנשים, שהיה להם לחץ דם תקין בהיריון. הקשר נשאר גם לאחר תקנון לגיל, יחס מותן-ירך, BMI, לחץ דם דיאסטולי וסיסטולי.
הקשר נשמר גם לנשים, שהיה להן עליות קלות בלחץ הדם במהלך ההיריון, וכמו כן, לאלה, שפיתחו רעלת היריון – סיבוך יותר רציני של היריון המאופיין על ידי לחץ דם גבוה מאוד, בצקת וסיכון לנזק לאיברים.
החוקרים מסכמים כי יש לעקוב אחר מצבן הרפואי של נשים שסבלו מיתר לחץ דם בהיריון על מנת להוריד את הסיכון למחלה קרדיווסקולרית בעתיד.
11/2 - רמה נמוכה של אומגה 3 יכולה להיות גורם סיכון הניתן לשינוי בסינדרום קורונרי חד (מתוך Am J Cardiol)
רמות נמוכות בדם של חומצות שומן ארוכות שרשרת אומגה 3 – EPA (eicosapentaenoic acid) ו-DHA (docosahexaenoic acid), הן גורם סיכון בלתי תלוי הניתן לתיקון ל-ACS (סינדרום קורונרי חד) במטופלים צעירים.
החוקרים ניתחו הרכב חומצות שומן בדמם של 94 מטופלים עם ACS וב-94 נבדקי ביקורת, שהותאמו אליהם על פי גיל, מין וגזע. הגיל הממוצע היה 47.
לפי תוצאות המחקר, EPA ו-DHA היו נמוכים יותר ב-29% בקרב מטופלים עם ACS בהשוואה לקבוצת הביקורת, לאחר תקנון לצריכת אלכוהול, עישון, סוכרת, BMI, ליפידים בסרום והיסטוריה של MI או רה-ווסקולריזציה. תוכן חומצות שומן טרנס לא היה שונה בין המטופלים ובין נבדקי הביקורת.
המסר העיקרי מן המחקר הנוכחי הינו שתוכן נמוך של אומגה 3 בדם הוא סמן לסיכון ל-ACS. בנוסף, העדות לכך כי אומגה 3 הוא גורם מגן חזקה יותר מהעדות ששומן טרנס בדם הוא גורם מזיק.
בקרוב עתיד להתפרסם מחקר המראה שרמות טרנס גבוהות יותר בנקודת ההתחלה בתאי הדם האדומים (סמן רקמתי טוב) קשורות עם עליה בסיכון לאירועים קרדיאליים בשנים הקרובות.
Am J Cardiol 2007;99:154-158
12/2 מספר גורמי סיכון קליניים מנבאים תמותה לאחר אי-ספיקת לב אקוטית (מתוך Eur Heart J)
מחקר חדש מצא כי גיל מתקדם, מין זכר, לחץ דם סיסטולי נמוך, רמות CRP מעל 10 מ"ג/ליטר, וקריאטינין מעל 1.35 מ"ג/ד"ל קשורים בסיכון מוגבר לתמותה לאחר אשפוז בשל אי-ספיקת לב חמורה.
במסגרת המחקר, השתמשו החוקרים בנתונים מה- Finnish Acute Heart Failure Study במטרה לבחון את הגורמים, מחלות נלוות, סוגי טיפולים, תחלואה, תמותה ומרקרים פרוגנוסטיים של אי-ספיקת לב חמורה.
נמצא, כי ההופעה השכיחה ביותר של אי ספיקת לב חמורה באה לידי ביטוי בגודש אקוטי (63.5%) ובבצקת ריאות (26.3%). בנוסף נמצא כי בקרב שני שליש מהחולים שמקטע הפליטה השמאלי שלהם נבדק, כמחצית הראו תפקוד סיסטולי שמור.כי שיעור התמותה בבית החולים היה 7.1% .
שיעורי התמותה כעבור שנה היו גבוהים יותר בחולים עם אי-ספיקת לב כרונית לא מפוצה (33.5%) בהשוואה לחולים עם אי-ספיקת לב חמורה חדשה (21.1%). בנוסף, שיעורי התמותה היו הגבוהים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת לב ימנית (43.3%) ושוק קרדיוגני (35.7%). השיעורים היו בינוניים במקרי בצקת ריאות (31.9%) ובמקרי הגודש (25.1%), ונמוכים ביותר בקרב חולים עם אי ספיקת-לב היפרטנסיבית (15.8%).
לדברי החוקרים, הבנה טובה יותר של אי-ספיקת לב חמורה עשויה לסייע בפיתוח פרוטוקולים לשיפור הפרוגנוזה בחולים אלו. לדבריהם, אין להתייחס לאי-ספיקת לב חמורה כקטגוריה בודדת, ולכן דרושים מחקרים נוספים, שיתחשבו באטיולוגיות ובהסתמנויות מגוונות של אי-ספיקת לב חמורה.
Eur Heart J 2006;27:3011-3017
לשאלות ההשתלמות