מחקר חדש, שהוצג בפגישה השנתית ה-28 של ה-American Pain Society, מצא כי עצירות היא תופעת לוואי ידועה היטב של אופייטים, אך לעיתים קרובות לא מאובחנת מאחר ומטופלים לא רוצים לדעת על הבעיה. לכן, על הרופאים לשאול את מטופליהם הלוקחים אופייטים על תפקוד מערכת העיכול שלהם.
המספרים משתנים, אך כ-40 עד 80% מהמטופלים סובלים מעצירות. גם לקורס קצר של אופייטים למשך יום או יומיים יכול להיות אפקט. לכן יש לדבר עם המטופלים על הבעיה כי קשה להעריך עד כמה עצירות יכולה להשפיע על איכות החיים של המטופל.
מטופלים רבים לא רוצים לדבר על הבעיה
מטופלים רבים חווים תחושה כללית של חולשה וחוסר נוחות. חלק מהמטופלים נשארים בביתם כי הם פוחדים שיצטרכו לשירותים כשיצאו מהבית. יש לעודד את המטופלים להעלות את צריכת הסיבים והפירות שלהם ולעסוק בפעילות גופנית באופן שגרתי כדי להפחית למינימום את הסיכון לעצירות. מטופלים, שעדיין חווים סימפטומים, צריכים לקחת משלשלים. סטימולנטים, כגון senna או bisacodyl, הינם בחירה טובה, אך הם יעילים רק ב-50% מהזמן, כך שמטופלים רבים זקוקים להתערבויות נוספות.
עד לאחרונה, לא הייתה דרך לטפל בבעיית העצירות (במידה ומשלשלים לא עזרו) מלבד חוקן או הוצאה ידנית של הצואה. כיום, אנטגוניסטים לקולטן הפריפרי µ-opioid מספקים אלטרנטיבה חדשה כשהמשלשלים הרגילים לא עובדים. קיימים 3 אנטגוניסטים : PEG-naloxol (NKTR-118), alvimopan (Entereg) ו-methylnaltrexone (Relistor).
מדובר בטיפול יקר אך כדאי במטופלים שלא מגיבים לאופציות טיפול אחרות. בנוסף, יש לזכור כי להתערבויות מסוימות, כגון התערבויות רקטליות, יש אפקט שלילי על כבוד המטופל.
הערכת תפקוד המעיים
חוקרי מחקר אחר, שבדק התערבות של כיסא נדנדה, גם כן דיברו בפגישה. השערת החוקרים הייתה שמטופלים, שהשתמשו בכיסא הנדנדה, חוו פחות סימפטומים בטניים. המטופלים השתמשו בכיסא למשך שעה כל יום. במחקר השתתפו 54 מטופלים, שעברו ניתוח בטני, כאשר נראה כי תנועת הנדנוד העדינה עזרה לסימפטומים.
ממצאים מוקדמים של המחקר מציעים שהמטופלים נזקקו לפחות תרופות לשיכוך כאבים, חוו פחות סימפטומים בטניים ושוחררו מוקדם יותר מבית החולים.
לסיכום, העול האפידמיולוגי, הקליני והכלכלי של עצירות משמעותי אך עדיין לא מובן באופן מלא. הערכת תפקוד המעיים צריכה להיות חלק סטנדרטי מהטיפול. יש להכיר בבעיה גדולה זו ולתת לה מענה.
לידיעה במדסקייפ