מתוצאות מחקר קטן עולה כי לשימוש בהתקנים תוך-רחמיים ייתכנו השפעות סיסטמיות על הגוף בדומה להשפעות שתוארו עם טפול הורמונאלי חליפי, כך מדווחים חוקרים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Radiological Society of North American.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שנשים דיווחו בעבר על תופעות לוואי לאחר הכנסת התקן תוך-רחמי אשר היו דמות לתופעות הלוואי שתוארו עם טיפול הורמונאלי חליפי פומי, היצרנים טענו כי להתקנים תוך-רחמיים השפעות מקומיות בלבד ברחם. המחקר הנוכחי נועד לבחון את ההשפעות הסיסטמיות של התקן תוך-רחמי הורמונאלי.
החוקרים התבססו על בדיקת MRI שדיים דינאמית שבוצעה ב-48 נשים לפני-מנופאוזה וללא היסטוריה אישית של סרטן שד, אשר לא קיבלו טיפול הורמונאלי או בתכשירים כנגד פעילות הורמונים. כל הנשים עברו שתי בדיקות MRI בין ינואר 2014 ועד יוני 2020. בדיקת MRI אחת בוצעה בנוכחות ההתקן התוך-רחמי, השניה בוצעה בהעדר ההתקן (בדיקת ההדמיה בוצעה לפחות ארבעה שבועות לאחר הכנסת או הוצאת ההתקן).
גיל הנשים הממוצע עמד על 45 שנים, חציון מרווח הזמן בין שתי בדיקות ה-MRI עמד על 27 חודשים. מחצית מהנשים עברו את בדיקת ה-MRI הראשונה ללא התקן תוך-רחמי והמחצית השניה עברו את בדיקת ההדמיה עם התקן תוך-רחמי.
הגדרות ה-American College of Radiology של האדרת רקמה ברקע שימשו לפירוש הממצאים.
החוקרים מדווחים כי האדרה של הפרנכימה ברקע הייתה גבוהה יותר משמעותית כאשר ההדמיה בוצעה בנוכחות התקן תוך-רחמי ב-48% מהנשים (רווח בר-סמך 95% של 33.9-62.1%), עדות לכך שיש השפעות הורמונאליות להתקן התוך-רחמי שהן מחוץ לרחם. עם זאת, הם מציינים כי באישה אחת תועדה ירידה בהיקף ההאדרה של הפרנכימה עם ההתקן התוך-רחמי.
במהלך הכנס הסבירו החוקרים כי מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי השימוש בהתקן תוך-רחמי מוביל לגירוי הורמונאלי של השד עם עדות לשינויים הניתנים לזיהוי בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית.
מתוך כנס ה-RSNA
לידיעה ב-Healio