ממחקר Cornea Donor Study עולה כי בעיניים בעלות סיכון-בינוני, שיעורי ההישרדות לאחר חמש שנים של שתלי קרנית מתורמים בני למעלה מ-65, דומים לשיעורי ההישרדות של שתלי קרנית מתורמים צעירים יותר.
לדברי החוקרים, שיעורי ההצלחה הכוללים לאחר חמש שנים עומדים על 86% עבור כלל שתלי קרניות מתורמים בני 12-65 שנים וכן שתלי קרנית מתורמים בגילאים 66-75 שנים.
החוקרים מוסיפים כי בעוד שמחקרים קודמים לא מצאו כי גיל התורם הוא פקטור חשוב עבור סיכויי ההצלחה של השתל, במידה ולוקחים בחשבון את איכות קרנית התורם, כולל צפיפות תאי אנדותל, עדיין קיימת הטיה כנגד שימוש בקרניות מתורמים מבוגרים. תוצאות מחקר Cornea Donor Study עולה מספקות עדויות חשובות לכך שאין להתייחס לגיל כפקטור להערכת התאמת קרנית להשתלה.
במחקר נכללו 1090 משתתפים שעברו השתלת קרנית בעקבות מצבים בסיכון בינוני, בעיקר Fuch's Dystrophy ובצקת קרנית פסאודופאקית. החולים חולקו באקראי להשתלת קרנית מתורמים בגילאי 12-75 שנים עם צפיפות תאי אנדותל של 2300 עד 3300 תאים למיקרוליטר.
כשלון שתל הוגדר בעקבות השתלה חוזרת או קרנית עכורה שהפריעה לראיה במשך 3 חודשים רצופים, לפחות.
מבין 135 השתלים הכושלים, שלושה נבעו מכשל שתל ראשוני, 8 מהפרעת רפרקציה שאינה ניתנת לתיקון, 48 עקב דחיית שתל, 46 עקב דה-קומפנסציה של האנדותל ו-30 מסיבות אחרות. לא נמצא הבדל תלוי-גיל בפיזור גורמים אלו לכישלון שתל.
החקורים מתכננים להמשיך ולעקוב אחר המשתתפים במשך חמש שנים נוספות, כחלק מתקופת הארכה של המחקר, ולהעריך את שיעורי ההצלחה של השתלים.
Ophthalmology 2008;115:620-626.
לידיעה במדסקייפ