natalizumab, נוגדן מונוקלונלי G4 אימונוגלובולין בעל מאפיינים אנושיים, ששם לעצמו למטרה את אינטגרין אלפא 4, יעיל יותר לעומת פלצבו כטיפול במטופלים מסוימים עם מחלת קרוהן ועם דלקת פעילה.
מחקרים מאשרים, ש- natalizumabיכול לטפל במטופלים עם קרוהן פעיל. אם natalizumab יאושר על ידי ה-FDA, הוא יציע למטופלים טיפול חלופי עם מנגנון פעולה שונה מטיפולים אחרים השמים לעצמם למטרה את TNF (tumor necrosis factor).
במהדורת מאי של Gastroenterology פורסמו תוצאות המחקר, שכלל 509 מטופלים עם קרוהן פעילה בצורה בינונית עד קשה ועם רמות גבוהות של CRP. המטופלים חולקו רנדומאלית לקבל natalizumab במינון של 300 mg או פלצבו תוך ורידי בהתחלת המחקר ושוב לאחר 4 ו-8 שבועות.
48% מהמטופלים, שקיבלו natalizumab ו-32% מהמטופלים, שקיבלו פלצבו הראו ירידה של 70% או יותר בניקוד אינדקס פעילות של מחלת קרוהן (CDAI) בשבוע 8 עד 12 שבועות (p < 0.001). מטופלים, שקיבלו טיפול פעיל גם הראו שיעורי תגובה גבוהים יותר לאחר 4 ו-8 שבועות.
רמיסיה ממושכת הוגדרה כניקוד של פחות מ-150 נקודות, שהופיע ב-26% מהמטופלים, שקיבלו natalizumab וב-16% מהמטופלים, שקיבלו פלצבו (p = 0.002).
תדירויות ההופעה של תופעות לוואי היו דומות בשתי הקבוצות, כאשר מטופלים, שקיבלו פלצבו חוו תופעות לוואי יותר קשות לעומת אלה, שקיבלו natalizumab.
לדברי החוקרים, רמות גבוהות של CRP מזהות מטופלים, שהסימפטומים שלהם ככל הנראה מונעים מהדלקת הפעילה. מטופלים עם גורמים אחרים, כגון שלשול בשל חומצות מרה או גדילת יתר של חיידקים, אינם עשויים ליהנות מחומרים השמים לעצמם למטרה מסלולים דלקתיים.
אף על פי כן, CRP אינו צריך להיות הגורם היחיד או הגורם הכי חשוב שעליו יעשו החלטות טיפוליות. גורמים, כגון ממצאים אנדוסקופיים, שקיעת דם ותגובה לטיפולים קודמים צריכים להילקח כולם בחשבון, כשמנסים לקבוע טיפול הולם למטופל.
לסיכום, כשלוקחים בחשבון מידע ממחקרים קודמים, הממצאים מצביעים על כך, ש- natalizumab יעיל לאינדוקציה או להשגת תגובה ממושכת ולרמיסיה במטופלים עם מחלת קרוהן ועם דלקת פעילה הבאה לידי ביטוי על ידי רמת CRP גבוהה ועשוי להציג אופציה טיפולית חלופית במטופלים הנבחרים בצורה נאותה.
Gastroenterology. 2007;132:1672-1683
לידיעה במדסקייפ