חדשות

גנים רבים במסלול האינטרלויקין 12 קשורים במחלת קרוהן (מתוך Am J Hum Genet)

09/03/2009

גישה חדשה מדגימה קשר מובהק בין מחלת קרוהן ומסלול האינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23, הכולל 20 גנים.

 

החוקרים מסבירים כי הם השתמשו בגישה מבוססת-מסלול לנתוני genomewide association (GWA) עבור מחלת קרוהן, אך בצעו חיפוש ללא השערה התחלתית המתמקדת במסלול ספציפי.

 

שלא במפתיע, המסלול המובהק ביותר שזוהה מתוך מאות אפשרויות, כלל גנים שזוהו בעבר כחשובים בביולוגיה של מחלת קרוהן. עם זאת, התרומה של רבים מגנים אלה לנטייה למחלת קרוהן זוהתה רק דרך מטה-אנליזה של מחקרי GWA מרובים.

 

לדברי החוקרים, מטרתם העיקרית של מחקרי GWA היא למצוא מטרות תרפויטיות. אולם, גן הכולל וריאנטים נפוצים עם odds ratio ו-P values חזקים  אינו בהכרח מהווה מטרה טובה לתרופה. מאידך, גנים אחרים באותו מסלול, גם אם אינם כוללים אללים נפוצים לנטייה מוגברת למחלה עם OR חזק, יכולים להוות מטרות תרפויטיות טובות להתערבות תרופתית. גנים עם השפעות קלות יותר לעיתים קרובות אינם מזוהים במחקרי GWA.

 

המחקר הנוכחי ביצע אנליזה סטטיסטית מורכבת של נתוני גנוטיפ אינדיבידואליים, שכללו את כל ה-single nucleotide polymorphisms (SNPs) במחקר GWA. נתונים גולמיים אודות חולי קרוהן וקבוצות ביקורת הושגו מה-Wellcome Trust Case Control Consortium  (WTCCC); 1748 החולים עם מחלת קרוהן ו-1480 הביקורות היו כולם ממוצא אירופאי. אנליזה שהשתמשה בפלטפורמת Affymetrix Mapping 500K  מצאה, כי המסלול שדורג כגבוה ביותר מבחינת הקשר למחלת קרוהן היה מסלול האינטרלויקין 12, הכולל 20 גנים.

 

מספר גנים במסלול האינטרלויקין 12- JAK2, TYK2, IL12RB1 ו-IL12B- משתייכים בנוסף למסלול האינטרלויקין 23. בתוך המסלול המשולב של אינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23 JAK2 ו-IL12B זוהו במטה-אנליזה חדשה כגנים האחראים לנטייה מוגברת למחלת קרוהן, על-אף ששניהם לא זוהו במחקר GWA אינדיבידואלי. גם לאחר ששני גנים אלה הוצאו מהאנליזה, מסלול האינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23 הראה קשר מובהק עם מחלת קרוהן.

 

תוצאות המחקר חזרו על עצמן במספר סטים של נתוני GWA, עם שימוש בפלטפורמת ה-Illumina HumanHap550. הרפליקציה הראשונה כללה 647 חולים עם מחלת קרוהן ו-4250 ביקורות ממוצא אירופאי. שוב, הקשר בין מחלת קרוהן ומסלול האינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23 הוכח כמובהק סטטיסטית. הקשר נתמך על-ידי רפליקציה שנייה ב-1083 חולים עם מחלת קרוהן ו-2507 ביקורות ממוצא אירופאי. הרפליקציה השלישית השתמשה בנתוני GWA אודות 40 חולי קרוהן ו-527 ביקורות, כולם ממוצא אפרו-אמריקאי. גם הפעם נמצא קשר מובהק בין מסלול האינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23 ומחלת קרוהן, למרות גודל המדגם המצומצם.

 

החוקרים מדווחים כי על-אף ש- SNPs אינדיבידואלים הראו רמות שונות של קשר עם מחלת קרוהן במחקרי ה-GWA, מסלול האינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23 היה קשור בעקביות במחלת קרוהן באנליזה שהשתמשה בפלטפורמת 2 קרניים וכן בפרטים ממוצאים שונים.

 

לדבריהם, המחקר הוא בעל השלכות חשובות בנוגע לביולוגיה של מחלת קרוהן, ועשוי להרחיב את האופציות לטיפול. על-אף שמחקרי GWA הוכחו כשימושיים לזיהוי וריאנטים נפוצים של נטייה למחלה באוכלוסיות ספציפיות, גנים חשובים ביולוגית אינם בהכרח מכילים וריאנטים נפוצים עם odds ratios גבוהים. גנים נוספים במסלול האינטרלויקין 12/אינטרלויקין 23 עשויים לשרת אף הם כמועמדים למחקרים מולקולאריים או כמטרות תרפויטיות מבטיחות.

 

 

לידיעה במדסקייפ

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני