ממחקר חדש שהוצג בכנס Digestive Disease Week ביוני 2009 עולה כי הסיכון לפתח מחלת מעי דלקתית (IBD) כמעט משליש את עצמו בעקבות זיהום בקמפילובקטר או בסלמונלה.
מחקרים הראו כי בין הגורמים הנחשבים כמעורבים בפתוגנזה של IBD נכללים גורמים גנטיים וכן גורמים סביבתיים, דוגמת זיהומים.
מחקר העוקבה אשר התבסס על אוכלוסיה גדולה משני מחוזות בדנמרק, עקב אחר הנבדקים למשך תקופה של עד 15 שנים (7.5 שנים בממוצע), בין השנים 1991 ו-2003. החוקרים השוו את הסיכון לפתח IBD בנבדקים משתי קבוצות- האחת כללה 13,149 חולים אשר הוכחו מעבדתית כמי שעברו גסטרואנטריטיס עם חיידק סלמונלה או קמפילובקטר (6,464, ו-6,685 מקרים בהתאמה). השנייה כללה 26,218 נבדקים מתואמים לגיל ומין אשר לא נחשפו לזיהומים אלו. חולים בעלי היסטוריה של IBD לא נכללו במחקר.
אבחנה חדשה של IBD דווחה ב-107 חולים עם זיהום חיידקי בעברם (1.2%) לעומת 74 נבדקים מקבוצת הביקורת (0.5%). החוקרים חישבו יחס סיכון (Hazard Ratio) של 2.9 לפתח IBD (95% CI = 2.1-3.9) במהלך 15 שנות המעקב. אם לא נכללה בחישוב השנה הראשונה שלאחר הזיהום החיידקי, יחס הסיכון היה 1.9 (95% CI = 1.3-2.6).
לדברי החוקרים, לא היה הבדל בסיכון לאחר זיהום קמפילובקטר לעומת סלמונלה, וכן לא נמצאו הבדלים בסיכון על פי גיל או מין. כמו כן לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הסיכון לפתח מחלת קרוהן לעומת הסיכון לפתח דלקת כיבית של המעי הגס (ulcerative colitis)- 47 ו-134 אבחנות חדשות במהלך תקופת המעקב, בהתאמה.
החוקרים ביקשו להדגיש כי טרם הובהר לחלוטין קשר סיבתי בין זיהומים חיידקיים אלו המועברים במזון, לבין ההתפתחות של IBD.
מומחים שנכחו בכנס ציינו, כי במידה ותוכח סיבתיות בין זיהומים חיידקיים אלו וההתפתחות של IBD, הרי שמשמעות הדבר היא שחולים לאחר זיהום חיידקי במעי מצויים בסיכון ויש לעקוב בהם לאחר חלוף האירוע הזיהומי אחר תסמינים גסטרואינטסטינליים לשם זיהוי של IBD. כמו כן הדגישו את חשיבות הממצא לאור העלייה בהיארעות של זיהומים חיידקיים אלו.
המומחים הוסיפו כי יתכן וחולים אלו הינם בעלי נטייה לפתח IBD מראש, בשל גורמים כמו עישון, סביבה, תרופות וכדומה. היו שסברו כי אם אכן קיים קשר בין הזיהומים החיידקיים לבין התפתחות המחלה הרי שהם אינם גורמים לה, כי אם מתפקדים כטריגר להופעתה.
החוקרים סיכמו כי למחקר זה השלכות חשובות בהקשר של שמירה על מניעת מחלות המועברות במזון. לדבריהם, אם ניתן לצמצם ולמנוע זיהומים חיידקיים ואחרים המועברים במזון, יתכן ויוכלו להוריד משמעותית את ההיארעות של IBD בטווח הארוך. החוקרים הביעו תקווה כי בעוד מחקרם זה מראה קשר בין חשיפה לחיידקים לבין היארעות IBD, מחקרים עתידיים ינסו להוכיח סיבתיות בין שני האירועים.
מתוך הכנס של Digestive Disease Week, יוני 2009.
לידיעה במדסקייפ