ממחקר חדש שהוצג בכנס Digestive Disease Week ביוני 2009 עולה כי קרוב ל-75% מחולי קרוהן אשר אינם מגיבים לטיפול הראשוני בתכשירים המקובלים, מראים תגובה לטיפול משולב ב-Infliximab (רמיקייד) ו-Azathioprine (אימוראן). שיעורי התגובה לטיפול בתרופה בודדת היו נמוכים משמעותית.
ממצאים אלו הודגמו באמצעות ניתוח מידע מתקופת מעקב בת כשנה במסגרת מחקר ה-Study of Immunomodulator Naïve Patients in Crohn’s Disease (SONIC). מחקר זה, אשר כלל 508 חולים עם מחלת קרוהן רפרקטורית לתרופות, ביצע הקצאה אקראית שלהם לאחת משלוש קבוצות: בראשונה, טופלו החולים ב-Infliximab בלבד; בשנייה, טופלו ב-Azathioprine בלבד; ובשלישית, בטיפול משולב של Infliximab ו-Azathioprine. כל החולים עברו קולונוסקופיות בתחילת המחקר ושוב בשבוע 26. בתום שלב זה של המחקר, ניתנה לחולים האפשרות להמשיך ולקבל את הטיפול התרופתי גם בשלב הבא של תווית-גלויה (בו נאמר להם מהי התרופה אותם מקבלים) למשך 30 שבועות נוספים, כפי שאכן בחרו לעשות 280 מהחולים. החוקרים יצאו מנקודת הנחה כי אלו מהחולים שלא בחרו להמשיך בטיפול אינם מגיבים לטיפול (הינם Non-responders) או שאינם ברמיסיה ללא-צורך בסטרואידים בשבוע 50.
עבור כלל החולים שהשתתפו במחקר, שיעור הרמיסיה ללא-צורך בסטרואידים עמד על 46% בקבוצת הטיפול המשולב, לעומת 35% בקבוצה שטופלה ב-Infliximab בלבד, ו-24% בקבוצה שטופלה ב-Azathioprine בלבד (P < 0.001 עבור טיפול משולב מול Azathioprine; P = 0.028 עבור Infliximab מול Azathioprine; P = 0.035 עבור טיפול משולב מול Infliximab). עבור תת-הקבוצה של 280 החולים שבחרו להמשיך את הטיפול בשלב השני של המחקר, שיעור זה היה 72%, 61% ו-55%, בהתאמה (P = 0.01 עבור טיפול משולב מול Azathioprine; P = 0.324 עבור Infliximab מול Azathioprine; P = 0.065 עבור טיפול משולב מול Infliximab).
החוקרים דיווחו על שיעור של תופעות לוואי חמורות (תופעת לוואי חמורה אחת לפחות עד שבוע 54) של 27% בחולים שטופלו ב-Azathioprine, 24% באלו שטופלו ב-Infliximab, ו-15% בלבד באלו שקיבלו את הטיפול המשולב. כל תופעות הלוואי התרחשו במהלך 26 השבועות הראשונים של המחקר.
לטענת החוקרים, תוצאות אלו הינן מרשימות דיו בכדי לשנות את הפרוטוקול הטיפולי הנהוג בקליניקה. לדבריהם, תוצאות הקולונוסקופיות היו מעניינות, והראו כי 20-25% מהחולים אשר סובלים מתסמינים של מחלת קרוהן אינם מראים כל סימנים של דלקת ברירית המעי, כך שיתכן וישנו גורם אחר לתסמיניהם, וכי אינם זקוקים כלל לתרופות נוגדות דלקת. הם הוסיפו כי מתוך הפרוטוקול הטיפולי בקרוהן, המרכיב של תרופות נוגדות דלקת נושא את הסיכון הגבוה ביותר לתופעות לוואי.
מומחה למחלת מערכת העיכול אשר נכח בכנס, הגיב לדברים וציין כי חשיבות הממצאים של מחקר זה הינה בכך שתרופות אלו ניתנות לעיתים תכופות כטיפול משולב, ולפיכך ישנה חשיבות עצומה לחקור ולדעת מה בדיוק קורה כשמשלבים תרופות אלו יחד. לדבריו, מחקר זה מראה כי מתן התרופות יחד הינו בטוח יותר מאשר מתן של כל אחת מהן כמונותרפיה.
מתוך הכנס של Digestive Disease Week, יוני 2009.
לידיעה במדסקייפ