מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש עולה כי בחולים עם מחלת קרוהן, ל-Adalimumab (יומירה) ו-Infliximab (רמיקד) יעילות דומה כטיפול קו-ראשון, בעוד שטיפול משולב ראשוני עם תרופה אימונומודולטורית הוביל לשיפור כל התוצאים שנבחנו.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה מחלוקת באשר להבדלי יעילות בין Adalimumab ו-Infliximab בטיפול בחולים עם מחלת קרוהן, וכן בנושא התועלת של טיפול משולב ראשוני עם תכשיר אימונומודולטורי בחולים אלו. מטרתם כעת הייתה לבחון את משטר הטיפול הטוב ביותר באוכלוסיית חולים זו.
מדגם המחקר כלל 906 חולי קרוהן, שלא קיבלו טיפול ביולוגי קודם (גיל חציוני של 31 שנים) עם ניתוח רטרוספקטיבי של 1,284 חשיפות טיפול ל- Adalimumab (521 חולים) או Infliximab (763 חולים) בין השנים 2006-2015. תרופה אימונומודולטורית ניתנה במהלך 4-6 החודשים הראשונים (טיפול משולב ראשוני) במהלך 706 חשיפות טיפול. חציון משך הטיפול במעכבי TNF עמד על 39 חודשים.
שיעורי התגובה לאחר 6 חודשים ולאחר שנתיים עמדו על 64% ו-44% עם טיפול מונותרפי ב- Adalimumab, 86% ו-70% עם טיפול משולב עם Adalimumab, 72% ו-45% עם טיפול מונותרפי ב-Infliximab ו-84% ו-68% עם טיפול משולב עם Infliximab, בהתאמה. הבדלים בין Adalimumab ו-Infliximab לא היו מובהקים סטטיסטית, בעוד שטיפול משולב נמצא עדיף על טיפול מונותרפי.
משך נטילת הטיפול התרופתי היה ארוך יותר עם טיפול משולב, בהשוואה לטיפול מונותרפי (יחס סיכון מתוקן של 2.17), ללא הבדל מובהק בין Adalimumab ו-Infliximab. במהלך החשיפות הבאות לטיפול במעכבי TNF, טיפול משולב עם Infliximab לווה בשיעורי תגובה, הישרדות תרופה, פעילות מחלה, אשפוזים וניתוחי בטן שהיו טובים יותר בהשוואה לקבוצות האחרות.
Aliment Pharmacol Ther. 2016;44(10):1102-1113
לידיעה במדסקייפ