על פי ממצאי מחקר Mayo Clinic , הסיכון לסרטן קולו-רקטל בחולים עם IBD (inflammatory bowel disease) דומה לזה של האוכלוסייה הכללית, מלבד בחולים עם קוליטיס נרחב.
החוקרים השתמשו במידע מפרויקט Rochester Epidemiology, שנאסף בין השנים 1940 ועד ל-2001.
החוקרים העריכו את הסיכון המצטבר לסרטן ואת SIRs (standardized incidence ratios) על ידי שימוש בשיעורים צפויים מ-SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results), ממידע על תושבים לבנים מאיובה בין השנים 1973-2000 וממידע על תושבי Olmstead County בין השנים 1980-1999. התוצאות פורסמו במהדורת אפריל של Gastroenterology.
במחקר זוהו 692 תושבי Olmstead County, שאובחנו עם IBD בין השנים 1940-2000. סרטן קולו-רקטל אובחן בשישה חולים עם UC (ulcerative colitis). המספר הצפוי על פי ההערכות היה 5.38 (SIR, 1.1). ארבעה מתוך השישה קרו בקרב חולים עם קוליטיס נרחב ופנקוליטיס (SIR, 2.4).
שישה חולי קרוהן פיתחו סרטן קולו-רקטל, בהשוואה למספר הצפוי על פי ההערכות של 3.2 (SIR, 1.9). שלושה חולי קרוהן פיתחו סרטן מעי דק בהשוואה למספר הצפוי של 0.07 באוכלוסייה הכללית (SIR, 40.6).
קבוצת המחקר לא מצאה סיכון גבוה לסרטן קולו-רקטל בקרב חולי UC מלבד אלה עם קוליטיס נרחב. הסיכון היה גבוה יותר בקרב חולי קרוהן, בעיקר באלה, שאובחנו לפני גיל 30.
יש מספר סיבות להיעדר עליית שיעור סרטן קולו-רקטל בחולי IBD. ראשית, הטיפול שולט בדלקת ומאמינים, שדלקת יכולה להיות גורם לסרטן. שנית, חלק מהטיפולים הוצעו ככימו מניעתיים עבור סרטן, בעיקר טיפולי 5-aminosalicylic acid. ושלישית, ניתוח, כאשר מבוצע מוקדם במהלך המחלה, יכול להוריד שכיחות של סרטן קולו-רקטל.
למרות שהמידע ממחקר Mayo מעודד, הוא לא מבטל את הצורך של החולים להישאר בתוכניות מניעה ופיקוח.
Gastroenterology 2006;130:1039-1045, 1350-1352
לידיעה במדסקייפ