התקדמות בטיפול הובילה לעליה משמעותית בהישרדות חולים עם ציסטיק פיברוזיס, אך ידוע כי הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום באוכלוסיה זו גבוה פי 5-10, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית וגבוה פי 25-30 בקרב חולי ציסטיק פיברוזיס לאחר השתלת איבר. במאמר שפורסם בכתב העת Gastroenterology מפרסמים מומחים רשימת המלצות בנושא בדיקות לסרטן מעי גס ורקטום באוכלוסיית חולי ציסטיק פיברוזיס.
צוות המשימה כללה 18 מומחים, בהם רופאי ריאות, גסטרואנטרולוגים, עובדים סוציאליים, אחיות, מנתחים, אפידמיולוגים, סטטיסטיקאים, חולי ציסטיק פיברוזיס מבוגרים והורים לחולים אלו. הועדה כללה שלוש קבוצות עבודה: סיכון לממאירות, השתלה והכנה ופרוצדורה.
מומחה בתחום השלים סקירת עדויות בפברואר-מרץ 2016 על-בסיס חיפוש במאגרי PubMed. חברי צוות המשימה השלימו חיפושים פרטניים נוספים. בסיכומו של דבר, זוהו 1,159 מאמרים ולאחר סקירה ראשונית, הועדה בחנה 198 מאמרים במלואם וניתחה 123 מאמרים לניסוח ההמלצות.
עוד הושלם ניתוח החלטות עצמאי להערכת התועלת של בדיקות סקר, בהשוואה לנזקים והמשאבים הנדרשים צוות המשימה כלל רשימת המלצות בניסוח הסופי של ההנחיות רק במידה ותועדה הסכמה של מעל 80% מהחברים.
צוות המשימה קבע עשר המלצות בנושא בדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום, השמות דגש על תהליכי קבלת החלטות משותפים, קבלת החלטות פרטנית והכרת האתגרים הגסטרואינטסינאליים הספציפיים של ציסטיק פיברוזיס.
המומחים ממליצים על קולונוסקופיה כבדיקת הסקר המועדפת, עם התחלת בדיקות סקר בגיל 40 שנים, בדיקות חוזרות לאחר 5 שנים ומרווחי מעקב של שלוש שנים (אלא אם ישנה התוויה למרווח קצר יותר עקב ממצאים פרטניים), עם הכנת מעי אינטנסיבית וספציפית לחולי ציסטיק פיברוזיס.
בקרב חולי ציסטיק פיברוזיס לאחר השתלת איברים יש להתחיל בבדיקות סקר לסרטן מעי גס ורקטום בתוך שנתיים מההשתלה, בשל העליה הנוספת בסיכון לסרטן מעי גס על-רקע טיפול לדיכוי חיסוני.
Gastroenterology. 2018;154(3):736-745
לידיעה במדסקייפ