לאחרונה הופיע מאמר מערכת (1) חשוב בעיתון היוקרתי בפסיכיאטריה Am J Psychiatry אשר בו מציגים Blier et al. תוצאות מחקר לגבי שימוש בשלושה שילובים של תרופות מוכרות לטיפול בדיכאון.
כל השילובים כללו את התרופה mirtazapine (מירו, רמרון וכו') ביחד עם כל אחת מהתרופות הבאות: fluoxetine, (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו'), bupropion (וולבוטרין וכו') venlafaxine, (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו') .
שילובים אלו נבדקו לעומת שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו'), כתרופה בודדת.
התוצאה המשמעותית מבחינה סטטיסטית הייתה שהשילוב של mirtazapine (מירו, רמרון, וכו') עם venlafaxine (ויאפקס XR, אפקסור, ונלה וכו') היה הטוב ביותר לעומת שאר השילובים.
היתרון בלט עוד יותר בהשוואת שילוב זה מול שימוש ב fluoxetine (פרוזק, פלוטין, פריזמה וכו') כתרופה יחידה.
ההישג הטיפולי שנבדק היה לגבי רמיסיה ממושכת אשר הושגה ב 58% בשילוב המצליח לעומת 46% ו 52% בשילובים האחרים, ו 25% בשימוש בתרופה יחידה.
לציין שמחקר זה עוסק בשאלה מעשית חשובה האם כדאי לטפל בדיכאון ע"י שילוב של תרופות. התרופות שהשתתפו במחקר נפוצות ומוכרות בשימוש רב גם בארץ. דיכאון היא מחלה נפוצה ביותר אשר עלולה לפגוע בכל איש חמישי במהלך חייו בעוצמה קלינית, כלומר בעוצמה שמצדיקה אבחנה וטיפול רפואי. החולה בדיכאון עלול להיפגע בתשתיות חברה, משפחה, לימודים, תעסוקה וכו', וזאת בנוסף לסבל הסובייקטיבי המשמעותי ומכאן החשיבות הרבה בטיפול תרופתי יעיל.
הטיפול בתרופות נוגדות דיכאון משיג תוצאה טיפולית טובה בערך בשני שליש מהמטופלים. בהתאם, הרופאים והחוקרים ממשיכים לחפש אחר הדרך היעילה ביותר לטיפול בדיכאון לרבות שילוב תרופתי כפי שנבדק במחקר זה.
בנוסף חשוב לציין שהמדד הבולט להצלחה במחקר זה היה בהשגת sustained response כלומר בתגובה יציבה וממושכת לטיפול התרופתי. בהקשר זה יש לציין שבטיפול בחולה הדיכאוני אין אנו מסתפקים בתגובה ראשונית טובה לטיפול התרופתי אלא מעוניינים בתגובה שתישמר לאורך זמן ומכאן חשיבותה המעשית הרבה של התוצאה במחקר זה.
לציין שממילא רופאים רבים משתמשים לעיתים בשילוב תרופות מסוג זה בעיקר כאשר טיפול בתרופה יחידה לא מספיק. חלק מהרופאים משתמשים בתוספת mirtazapine (מירו, רמרון, וכו') כדי להשיג שיפור בשינה תוך ניצול מבוקר של הישנוניות המתלווה בחלק ניכר מהמטופלים בתרופה זו.
מחבר המחקר מעלה את השאלה האם התועלת היא דווקא מכך שהשילוב כלל בכל המקרים את התרופה mirtazapine (מירו, רמרון, וכו') או שגם שילובים מסוג זה עם תרופה אחרת יכלו להשיג תוצאה טובה.
מחבר המחקר ממליץ שלמרות התוצאות המעודדות הנ"ל אין למהר ולהשתמש בשילוב זה אלא רק כצעד שני או שלישי כלומר כאשר לא הצליח הטיפול ע"י שתי תרופות בניסיון טיפולי מלא בנפרד.
כמו כן מוזכרת הסכנה שקיימת לגבי אפשרות עלייה במשקל וישנוניות בשילובים הנ"ל.
לציין שסכנת ישנוניות ועליה במשקל נפוצה יותר בתרופה mirtazapine (מירו, רמרון, וכו').
לסיכום, רופאים בכל מקצועות הרפואה אינם ששים לשלב תרופות מאחר וקשה לדעת בהמשך ממה השיפור או לחילופין ממה נגרמו תופעות לוואי במידה והופיעו. עם זאת, במקרים שבהם הטיפול לא השיג את מטרתו בהחלט חשוב לבחון שימוש מבוקר ומבוסס מחקר בשילוב תרופתי.
(*) הכותב הוא פסיכיאטר בכיר
(1) Blier P, Ward HE, Tremblay P, Laberge L, Hébert C, Bergeron R: Combination of antidepressant medications from treatment initiation for major depressive disorder: a double-blind randomized study. Am J Psychiatry 2010; 167:281–288