בילדים ומתבגרים עם דיכאון ייתכן סיכון מוגבר משמעותית לתמותה מוקדמת או מגוון מחלות בשלב מאוחר בחייהם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הופעה מוקדמת של דיכאון נקשרה עם מצב רפואי ירוד, אך עד כה לא היו נתונים אודות היקף הקשר בין דיכאון בצעירים ובין הסיכון למחלות ספציפיות ותמותה מוקדמת. מטרת המחקר הייתה לכמת את הקשר בין דיכאון בצעירים ובין אבחנה בשלב מאוחר יותר של מגוון מחלות והסיכון לתמותה.
החוקרים ערכו מחקר מבוסס-אוכלוסיה שהתבסס על מאגרי נתונים משבדיה אודות כלל התושבים שנולדו בשבדיה בין 1982 ועד 1996. בסך הכול, הושלם מעקב אחר קרוב ל-1.5 מיליון משתתפים מגיל 5 שנים ועד שנת 2013.
דיכאון בגיל צעיר הוגדר בנוכחות אבחנה של דיכאון עקב טיפול באשפוז או טיפול אמבולטורי בין הגילאים 5-19 שנים. החוקרים בחנו 69 מחלות שונות שאובחנו לאחר אבחנה של דיכאון בגיל צעיר, כמו גם את הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב סיבה ספציפית.
מהנתונים עולה כי 37,185 משתתפים אובחנו עם דיכאון בגיל צעיר (2.5% מכלל האוכלוסייה), כאשר שני-שליש מאלו היו בנות (67.4%) והגיל הממוצע בעת האבחנה של דיכאון עמד על 16.7 שנים.
בקרב משתתפים עם דיכאון בגיל צעיר תועד סיכון מוגבר ל-66 מבין 69 האבחנות הסומאטיות שנבחנו במחקר. קשרים מובהקים תועדו עם פציעות מסוימות, בפרט פגיעה עצמית בבנות (יחס סיכון של 14.4, רווח בר-סמך 95% של 13.8-15.1), הפרעות שינה (יחס סיכון של 8.1, רווח בר-סמך 95% של 7.6-8.7), דלקת כבד נגיפית (יחס סיכון של 6.1, רווח בר-סמך 95% של 5.4-6.8) ותמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 5.9, רווח בר-סמך 95% של 5.3-6.6) ותמותה עקב סיבה ספציפית, בעיקר תמותה עקב פגיעה עצמית מכוונת (יחס סיכון של 14.6, רווח בר-סמך 95% של 12.6-16.9).
מהנתונים עולה כי מרבית הקשרים הללו נחלשו, אך נותרו מובהקים סטטיסטית, לאחר תקנון למחלות רקע פסיכיאטריות. ההבדל האבסולוטי בסיכון למחלה ספציפית בתוך 12 שנים מהאבחנה הראשונה של דיכאון בגיל צעיר נע בין 0.2%- עבור מחלות מפרקים בגברים ועד 23.9% עבור הקטגוריה הרחבה יותר של פציעות בנשים.
ממצאי המחקר מעידים כי יש לשקול את האפשרות של מגון רחב של מחלות כאשר מטפלים בחולים עם אבחנה של דיכאון מגיל צעיר.
JAMA Psychiatry 2020
לידיעה במדסקייפ