חדשות

האם מתן פרוביוטיקה לנשים הרות עשוי לצמצם אלרגיה בצאצאים? (מתוך British Journal of Dermatology)

29/06/2010

מאת ד"ר נגה ליפשיץ

 

מתוצאות מחקר שפורסם ב-9 ביוני 2010 ב- British Journal of Dermatology עולה כי מתן תוספי פרוביוטיקה לנשים הרות בסוף ההיריון ובמהלך ההנקה, עשוי לצמצם את הסיכון של הצאצאים לפתח דלקת עור אטופית (Atopic Dermatitis). עם זאת, החוקרים מדווחים כי לא נמצא קשר בין נטילת התוסף ובין הופעת אסתמה, דלקת אלרגית של האף והלחמיות (Rhinoconjunctivitis) או ריגוש אטופי.

 

החוקרים כותבים כי כ-65% מהמקרים של דלקת עור אטופית מופיעים בתקופת הינקות, ומוערך כי 10-20% מהתינוקות והילדים סובלים מתסמיני המחלה. בעבודות קודמות שבדקו את הקשר בין מתן פרוביוטיקה לתינוקות ובין הופעת אלרגיה נמצאו תוצאות לא-עקביות, והחוקרים מציינים כי 2 מחקרים שפורסמו לאחרונה ובדקו את ההשפעה של מתן פרוביוטיקה לאם ולילוד, מצאו כי פרוביוטיקה עשויה לצמצם את הסיכון לדלקת עור אטופית בילד.

 

מחקר ה-Pro-PACT הינו מחקר נורווגי שכלל 415 נשים הרות. החוקרים חילקו את המשתתפות באקראי לקבלת חלב פרוביוטי (fermented probiotic milk) או חלב סטרילי (פלסבו). החלב הפרוביוטי הכיל את החיידקים Lactobacillus rhamnosus , Bifidobacterium animalis subsp. lactis ו- Lactobacillus acidophilus.  הנשים החלו לצרוך את החלב בשבוע ה-36 להריון והמשיכו עד 3 חודשים לאחר הלידה, במהלך ההנקה. החוקרים בדקו 138 ילדים בקבוצת הפרוביוטיקה ו-140 ילדים בקבוצת הביקורת להופעה של דלקת עור אטופית, ריגוש אטופי, אסתמה ודלקת אלרגית של האף והלחמיות. ריגוש אטופי אובחן בנוכחות תבחין עור חיובי או רמות IgE ספציפי מוגברות כנגד אלרגנים נפוצים.

 

מתוצאות המחקר עולה כי 29 ילדים בקבוצת הפרוביוטיקה ו-48 ילדים בקבוצת הפלסבו פיתחו דלקת עור אטופית (OR 0.51, p=0.013), והחוקרים מעריכים כי יש לטפל ב-8 אימהות על מנת למנוע מקרה אחד של דלקת עור אטופית.

 

החוקרים מציינים כי ב-17 מהילדים בקבוצת הפרוביוטיקה וב-34 מהילדים בקבוצת הביקורת, דלקת העור האטופית לא לוותה ברמות IgE מוגברות. הם מדווחים כי לא נמצא קשר מובהק בין נטילת פרוביוטיקה ובין דלקת עור הקשורה ל-IgE (IgE-associated dermatitis), בדומה לריגוש אטופי.

 

לאור תוצאות המחקר כותבים החוקרים כי ההשפעה המניעתית של הפרוביוטיקה עשויה לנבוע מקולוניזציה חיידקית או מגורמים חיסוניים של האם, ולא בהכרח קשורה לריגוש האלרגי עצמו. החוקרים מדגישים כי ילדים פחות מפתחים דלקת אלרגית של האף והלחמיות או אסתמה בשנתיים הראשונות לחיים, ולכן ייתכן שהיעדר ההשפעה של פרוביוטיקה על הפרעות אלרגיות אלו נובעת מעוצמה סטטיסטית לא מספקת.

 

החוקרים מסכמים כי דרושים מחקרים נוספים בנושא, ובשלב זה אין ראיות מספקות על מנת להמליץ על נטילת פרוביוטיקה במהלך ההריון או ההנקה.

 

 

Br J Dermatol. 2010

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני