מאת ד"ר בן פודה שקד
ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון אוגוסט של ירחון Contact Dermatitis עולה כי יתכן וחקיקה בנושא תכולת הכרומט במלט בדנמרק הביאה לשינוי באפידמיולוגיה של התגובתיות למבחני טלאי (Patch test). עם זאת, הם מציינים כי בשנים האחרונות חלה עלייה ניכרת בשכיחות של תגובות בדרגת 2+ למבחן טלאי לאלרגן כרומט, מגמה המצריכה לטענתם מעקב קפדני בנושא.
החוקרים מסבירים כי בשנים 1983 ו-1990 נעשו התערבויות חקיקתיות בדנמרק בעקבות אפידמיות של אלרגיה במגע בעקבות האלרגנים כרומט (chromate) וניקל (nickel), בהתאמה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון שמא התערבויות אלו ביחס לחשיפה למתכות אלו הביאו לירידה בשיעור התגובות החזקות למבחני טלאי לאותם אלרגנים.
במחקר נכללו 22,506 חולים עם דרמטיטיס בגילאי 4 עד 99 שנים, אשר עברו מבחני טלאי המכילים nickel-sulfate, potassium dichromate או cobalt-chloride בין השנים 1997 ו-2009.
החוקרים מדווחים כי האחוז של תגובות בדרגת 3+ למבחני טלאי לניקל-סולפט ירד וכמעט ונעלם לאחר אמצע וסוף שנות השמונים של המאה הקודמת (p-trend=0.001). כיום, הם מוסיפים, תגובות בדרגה 1+ ו-2+ לניקל מתרחשות בתדירות שווה.
לדברי החוקרים, התגובתיות למבחני טלאי לקובלט-כלוריד משקפים במידת מה את ההתפתחות של ניקל. הם מציינים כי אחוז התגובות בדרגה 3+ לפוטסיום-דיכרומט ירד במהלך שנות השמונים (p-trend=0.13), בעוד שאחוז התגובות בדרגה 2+ לחומר זה עלה בשנים האחרונות.
החוקרים מסכמים כי הירידה בתגובות החזקות (דרגת 3+) למבחני טלאי לאלרגנים ניקל-סולפט וקובלט-דיכרומט החלה הרבה לפני שהחל היישום של החקיקה הדנית ביחס לניקל. הם מציעים כי יתכן והדבר נבע מפעילות מחקרית שנערכה בנושא בזמנו כמו גם כתוצאה מתשובת הלב הפוליטית שהוקדשה לנושא בצפון אירופה. הם מוסיפים כי הפיקוח ביחס לתכולת הכרומט במלט יתכן והביא לשינוי באפידמיולוגיה של התגובתיות למבחני טלאי לאלרגן זה. עם זאת, הם מציינים כאמור כי בשנים האחרונות תגובות בדרגת 2+ לכרומט דווקא אלו בצורה ניכרת, וטוענים כי המדובר במגמה שיש לעקוב אחריה בקפידה.
Contact Dermatitis 2010;63(2):102-6