מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת The Lancet במהלך חודש ספטמבר עולה כי הוספת Aripiprazole (אביליפיי), תרופה אנטי-פסיכוטית, לטיפול ב-Venlafaxine, נוגד-דיכאון, הביא לעליה ניכרת בשיעורי ההפוגה בחולים מבוגרים עם דיכאון עמיד לטיפול תרופתי.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי דיכאון עמיד לטיפול תרופתי הינה תופעה נפוצה ומסכנת חיים בקשישים, בהם אין מידע רב אודות התועלת והסיכונים של תוספת טיפול תרופתי. כעת הם ביקשו להעריך אם תוספת Aripiprazole מלווה בסיכויי הפוגה גבוהים יותר בהשוואה לפלסבו.
מדובר במחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, שנערך בשלושה מרכזים בארצות הברית וקנדה להערכת היעילות והבטיחות של תוספת Aripiprazole במבוגרים מעל גיל 60 שנים עם דיכאון עמיד לטיפול תרופתי (מדד MADRS של 15 נקודות ומעלה). חולים שלא נכנסו להפוגה בתקופה שלפני המחקר עם Venlafaxine בשחרור ממושך (150-300 מ"ג ביום) חולקו באקראי לתוספת טיפול ב- Aripiprazole או פלסבו למשך 12 שבועות.
תוצא הסיום העיקרי היה הפוגה, שהוגדרה בנוכחות מדד MADRS של עד עשר נקודות (ולפחות שתי נקודות מתחת למדד בתחילת שלב ההקצאה האקראית) בשני ביקורי המעקב האחרונים.
בתקופה שבין 20 ביולי, 2009, ועד 30 בדצמבר, 2013, החוקרים גייסו למחקר 468 חולים מתאימים, מתוכן 39% ללא הפוגה ואלו חולקו באקראי לטיפול ב- Aripiprazole (91 חולים) או פלסבו (90 חולים). שיעורי ההפוגה היו גבוהים יותר בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הפלסבו (44% לעומת 29%, יחס סיכויים של 2.0, p=0.03, מספר חולים נדרש לטיפול של 6.6). אקתיזיה תועדה כתופעת הלוואי הנפוצה ביותר של Aripiprazole (26% מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות לעומת 1% בקבוצת הפלסבו). בהשוואה לפלסבו, Aripiprazole לווה בשיעור גבוה יותר של פרקינסוניזם (17% לעומת 2%), אך ללא הופעת מחשבות אובדניות על-רקע הטיפול (21% לעומת 29%) או מדדי בטיחות אחרים שנבחנו במהלך המחקר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי במבוגרים בגילאי 60 שנים ומעלה ללא הפוגה מדיכאון לאחר טיפול קו-ראשון בנוגדי-דיכאון, תוספת Aripiprazole יעילה בהשגת הפוגה ושמירה על הפוגה.
Lancet. Published online September 28, 2015
לידיעה במדסקייפ