שימוש מקומי בקורטיקוסטרואידים לא הוביל לעליה משמעותית בסיכון לשברים בקרב ילדים עם אבחנה של אטופיק דרמטיטיס, כך עולה מתוצאות מחקר גדול שהוצגו במהלך הכנס הווירטואלי השנתי מטעם ה-Society for Pediatric Dermatology.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הסיכון לשברים בילדים שאובחנו עם אטופיק דרמטיטיס לפני גיל 4 שנים וקיבלו טיפול מקומי בקורטיקוסטרואידים. הם השלימו שני ניתוחים של הנתונים. בניתוח הסטטיסטי הראשי, הם בחנו חשיפה לקורטיקוסטרואידים מקומיים כמשתנה תלוי-זמן. לאחר מכן, הם השלימו ניתוח בו נקודת ההתחלה הוגדרה כיום הולדת 4 של הילדים, מאחר וכל המשתתפים אובחנו עם אטופיק דרמטיטיס לפני גיל 4 שנים.
מבין 7,505 חולים שאובחנו לראשונה עם אטופיק דרמטיטיס, 3,542 חולים נכללו בניתוח העיקרי ו-2,499 נכללו בניתוח השני של הנתונים. בניתוח הראשי, 2,384 חולים (67%) קיבלו מרשם לטיפול מקומי בסטרואידים לפני גיל 4 שנים ו-150 חולים נוספים (5%) קיבלו מרשם ראשון לטיפול לאחר גיל 4 שנים. החוקרים מצאו כי 451 חולים (13%) אובחנו עם שבר לאחר אבחנת אטופיק דרמטיטיס, בגיל חציוני של 7.4 שנים. חציון הגיל בנקודת המעקב האחרונה ביתר 3,091 החולים עמד על 6.6 שנים. מהערכת הנתונים כתלות בזמן עלה כי השימוש בקורטיקוסטרואידים כטיפול מקומי לווה בעליה לא-מובהקת סטטיסטית של 17% בסיכון לשברים.
בניתוח הנתונים השני, 1,722 חולים (69%) קיבלו מרשם לטיפול מקומי בסטרואידים לפני גיל 4 שנים. מבין אלו, 333 חולים (13%) אובחנו עם שבר ראשון לאחר אבחנת אטופיק דרמטיטיס בגיל חציוני של 8.7 שנים. חציון הגיל בתום המעקב אחר יתר החולים עמד על 9.3 שנים. החוקרים מצאו כי החל מגיל 4 שנים, לא זוהה קשר בין מתן טיפול מקומי בסטרואידים ובין הסיכון לשברים.
ממצאי המחקר מרמזים כי טיפול מקומי בסטרואידים אינו מוביל לעליה משמעותית בסיכון לשברים בילדים עם אטופיק דרמטיטיס.
מתוך כנס ה-Society for Pediatric Dermatology
לידיעה במדסקייפ