במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes, Obesity & Metabolism מדווחים חוקרים מדנמרק על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 המועדים לאירועי היפוגליקמיה חמורה בלילות תועדו שיעורים נמוכים יותר של אירועי היפוגליקמיה לילית תסמינית ואירועי היפוגליקמיה חמורה במהלך כל היממה עם טיפול ב-Degludec (טרגלודק), בהשוואה ל-Glargine (לנטוס).
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את הסיכון לאירועי היפוגליקמיה לילית תסמינית בחולים עם סוכרת מסוג 1 תחת טיפול בטרגלודק לעומת לנטוס. הם כללו במחקר מבוגרים עם סוכרת מסוג 1, עם לפחות אירוע אחד של היפוגליקמיה חמורה בלילה במהלך השנתיים האחרונות.
המחקר הפרוספקטיבי, אקראי, רב-מרכזי, נערך לאורך שנתיים וכלל 149 חולים. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 1:1 לטיפול בגישת בזאל-בולוס עם טרגלודק ו-Insulin Aspart או לנטוס עם Insulin Aspart. כל משטר טיפול ניתן למשך שנה אחת. התוצא העיקרי היה מספר אירועי היפוגליקמיה לילית תסמינית. תוצאי סיום משניים כללו הופעת היפוגליקמיה חמורה.
בהשוואה לטיפול בלנטוס, הטיפול בטרגלודק לווה בירידה של 28% (רווח בר-סמך 95% של 9-43%, p=0.02) בשיעור היחסי של אירועי היפוגליקמיה לילית תסמינית בדרגה 1 (עד 70 מ"ג/ד"ל), עם ירידה של 37% (רווח בר-סמך 95% של 16-53%, p=0.002) באירועי היפוגליקמיה לילית תסמינית בדרגה 2 (עד 54 מ"ג/ד"ל) ורידה של 35% בשיעור היחסי של אירועי היפוגליקמיה חמורה במהלך כל היממה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם סוכרת מסוג 1 המועדים להיפוגליקמיה לילית חמורה, טיפול בטרגלודק לעומת לנטוס לווה בשיעורים נמוכים יותר של אירועי היפוגליקמיה לילית תסמינית ואירועי היפוגליקמיה חמורה במהלך היממה.
Diabetes Obes Metab. 2022 Feb;24(2):257-267