מאת ד"ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר חדש שפורסם בירחון Journal of the American Society of Nephrology ב- 15 באפריל, עולה כי לחולים המאושפזים בסופי שבוע עם פגיעה כלייתית חריפה (acute kidney injury [AKI]), סיכון מוגבר ב- 22% לתמותה תוך 3 ימים מאשפוזם, בהשוואה לאשפוז בימי חול.
במחקר הנוכחי נכללו 963,730 חולים שאושפזו לבתי חולים בשנים 2003 – 2006 עם אבחנות שכללו בין היתר AKI. AKI הייתה האבחנה העיקרית עבור 214,962 מתוך חולים אלו, כאשר 169,759 אושפזו במהלך ימי השבוע, ו 45,203 אושפזו במהלך סוף השבוע.
מתוצאות המחקר עולה כי 14,686 חולים (6.8%) מתוך אלו שנשאו אבחנה עיקרית של AKI נפטרו, כולל 7.3% שאושפזו בסוף שבוע, ו 6.7% שאושפזו בימי השבוע. לאחר תקנון לפי גיל, מין, גזע, תחלואות נלוות והצורך בהנשמה מלאכותית, החוקרים מצאו כי אשפוז עם AKI בסוף השבוע נותר קשור בעלייה של 22% בתמותה תוך 3 ימים מקבלת החולה לבית החולים, ובעלייה של 7% במשך השהות בבית החולים. כמו כן אשפוז בסוף השבוע נקשר בעלייה של 20% בסיכוי לעבור הנשמה מלאכותית, ובירידה של 6% בסיכוי לעבור דיאליזה.
תבנית זו של סיכוי לתמותה הודגמה בצורה דומה ב- 7 אבחנות עיקריות אחרות, להן AKI הייתה משנית, כך שאשפוז בסופי שבוע הראה מגמה עקבית של סיכון מוגבר.
החוקרים מציינים כי ההבדלים הבולטים ביותר הודגמו בבתי חולים קטנים יותר, בהם אשפוז במהלך סוף השבוע נקשר בעלייה ב – 35% בסיכון המותאם לתמותה תוך 3 ימים, בהשוואה לעלייה של 24% בבתי החולים הגדולים. עוד מוסיפים החוקרים, כי במהלך השהות הכללית בבית החולים, הסיכון המותאם המוגבר לתמותה הקשור לאשפוז בסוף שבוע נע בין 7% בבתי חולים גדולים ל- 17% במוסדות קטנים יותר.
לטענת החוקרים, ההבדלים אולי נראים קלים, אולם על בסיס הערכותיהם, כ- 4000 מקרי מוות נוספים מדי שנה בחולים עם AKI המתאשפזים בסופי שבוע.
לדברי החוקרים, ההבדלים בין ימי השבוע ובין סופי שבוע אינם ברורים לחלוטין. במחקרים אחרים דווח על עיכוב באבחנת מצבים חריפים אחרים ובטיפול בהם במסגרת אשפוזים במהלך סופי שבוע, והדבר עשוי להיות נכון גם במקרי AKI. אשפוז בסוף השבוע עשוי לדחות התערבויות נחוצות דוגמת דיאליזה או ייעוץ נפרולוגי, אולם אין די במחקר הנוכחי על מנת לבצע קביעה בנושא.
במאמר מערכת נלווה, מוסיף הכותב בעניין זה, כי לא נראו הבדלים משמעותיים בשיעורי הטיפול בדיאליזה בין שתי הקבוצות. כמו כן הוא מציין כי קיימת עדות רבה יותר לגורמים כגון ביצוע אבחנה במועד, מניעת זיהומים, וניהול חולים פרט לטיפול בדיאליזה.
בין מגבלות המחקר, יש לציין את הקושי בזיהוי כל החולים עם AKI; הגדרת סוף השבוע כשבת-ראשון מבלי להכליל את יום שישי בערב או יום שני בשעות הבוקר המוקדמות; הוצאת חולים אשר יתכן ונפטרו מסיבות הקשורות ל- AKI לאחר שחרורם מבית החולים; וכן הטיות שנגרמו ממאפיינים שלא נבדקו.
יחד עם זאת, מסיקים החוקרים, ממצאים אלו מדגישים את הצורך להמשיך ולחקור את הזמינות והתזמון של שיטות אבחנתיות וטיפוליות במוסדות שונים עבור חולים המאושפזים עם AKI.
J Am Soc Nephrol
editorial
לידיעה במדסקייפ