מאת ד"ר עמית עקירוב
ממחקר רטרוספקטיבי עולה כי התוצאות המי ילדותיות בנשים הרות תחת טיפולי דיאליזה הן טובות לעיתים קרובות.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שכיחות הנשים ההרות תחת טיפולי המודיאליזה עלתה בעשרים השנים האחרונות, אם כי עדיין מדובר בתופעה לא-נפוצה. ממרבית המאמרים שפורסמו בנושא עולה כי משטר המודיאליזה מוגבר מביא לתוצאות טובות יותר בנשים הרות. המגבלה העיקרית של המחקרים הזמינים נובעת מהמספר הנמוך של משתתפות.
החוקרים מדווחים כי על התוצאות של 52 הריונות, כולל שני הריונות תאומים מוצלחים, בנשים התלויות בהמודיאליזה. מדובר בנתונים המתפרסים על-פני 20 שנים, בין 1988 ו-2008.
היעד העיקרי של המחקר היה מדד משולב של תמותה פרינטאלית או לידה מוקדמת באופן קיצוני.
החוקרים מדווחים על ארבעה מקרי תמותה תוך-רחמית ושלושה מקרי תמותה נאונטלית. שיעורי הלידה המוצלחים עמדו על 86.5%, וגיל ההיריון הממוצע בעת הלידה עמד על 32.7 שבועות. החוקרים מצאו קשר בין רעלת היריון ופרוגנוזה גרועה: היא נקשרה עם שיעור נמוך של לידה מוצלחת (60% לעומת 92.9% בנשים ללא רעלת היריון, p=0.02), שיעור גבוה יותר של לידה מוקדמת באופן קיצוני (77.8% לעומת 7.7%, p<0.001), גיל היריון צעיר יותר (28.9 לעומת 33.6 שבועות, p<0.001) ומשקל לידה נמוך יותר (852 לעומת 1721 גרם, p<0.001).
בנשים עם סיבוכי היריון תועדה שכיחות מוגברת של רעלת היריון (p<0.001), שכיחות נמוכה יותר של ריבוי מי שפיר (p=0.03), המטוקריט נמוך יותר בטרימסטר שלישי (p=0.04) ורמות גבוהות יותר אוריאה בדם לפני דיאליזה (p=0.04).
הממצא העיקרי העולה מהמחקר הוא האפשרות לזהות גורמים המנבאים את תוצאות ההיריון בנשים הרות תחת טיפולי דיאליזה. החוקרים כותבים כי לאחר זיהוי גורמים מנבאים, ניתן לפעול בהתאם ולנסות להשפיע על הפרוגנוזה של המטופלות.
החוקרים מציינים כי עבור נשים רבות תחת טיפולי דיאליזה כרוניים, הריון והורות הם יעדים חשובים מאוד. למרות הפוריות הירודה והסיכון לסיבוכים אימהיים ועובריים, נשים אלו ממשיכות להרות וללדת.
Am J Kidney Dis 2010.
לידיעה במדסקייפ