מאת ד"ר אולה קראסיק
ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-48 של איגוד הכליה האירופאי בנושא דיאליזה והשתלות (XLVII European Renal Association – European Dialysis and Transplant Association Congress ) עולה כי במטופלים עם היפר-פאראתירואידיזם משני למחלת כליות כרונית (secondary hyperparathyroidism – SHPT ) טיפול ב-Paricalcitol (זמפלר) עשוי להיות עדיף על טיפול ב-Cinacalcet (מימפרה) בהשגת רמת מטרה של הורמון הפאראתירואיד (parathyroid hormone – PTH ).
במצב של SHPT קיימת רמה גבוהה בדם של PTH , אשר עשויה להביא לסיבוכים קרדיווסקולריים ושלדיים. ניתן לטפל במצב זה או על ידי Paricalcitol , שהוא משפעל של רצפטור לויטמין D , או על ידי Cinacalcet , שהיא תרופה calcimimetic .
במחקר בינלאומי תוית פתוחה שלב 4 זה, הנקרא IMPACT SHPT (או בשמו המלא Improved Management of iPTH With Paricalcitol-Centered Therapy vs Cinacalcet Therapy With Low Dose Vitamin D in Hemodialysis Patients With Secondary Hyperparathyroidism ) השוו החוקרים טיפול ב-Paricalcitol (עם הוספת Cinacalcet במקרה של הופעת hypercalemia ) מול טיפול משולב של Cinacalcet עם מינון נמוך של ויטמין D במטופלים עם SHPT אשר מטופלים בהמודיאליזה.
סך של 272 מטופלים על המודיאליזה (לפחות 3 פעמים בשבוע למשך לפחות 3 חודשים טרם הכניסה למחקר) השתתפו במחקר זה. רמת PTH ההתחלתית הייתה מעל 500 פיקוגרם\מ"ל (רמה תקינה 10-65 פיקוגרם\מ"ל). המטופלים חולקו באופן אקראי לקבוצת טיפול ב-Paricalcitol (במתן תוך ורידי בארצות הברית וברוסיה, ובמתן פומי במדינות אחרות) או לקבוצת טיפול ב-Cinacalcet בשילוב עם ויטמין D (במתן תוך ורידי בארצות הברית, ובמתן פומי מחוץ לארצות הברית) למשך 28 שבועות.
החוקרים בדקו את רמת PTH במטופלים בין שבועות 21-28, כאשר נקודת הסיום הראשונית הייתה יחס המטופלים המשיגים רמת מטרה של PTH בין 150-300 פיקוגרם\מ"ל. נקודות משניות כללו יחס המטופלים אשר הציגו היפוקלצמיה (רמת סידן מתחת ל-8.4 מ"ג\ד"ל) או היפרקלצמיה (רמת סידן מעל 10.5 מ"ג\ד"ל).
החוקרים מצאו כי בקרב המטופלים אשר טופלו ב-Paricalcitol במתן תוך ורידי שיעור השגת רמת המטרה של PTH היה גבוה יותר מאשר בקרב מטופלים אשר טופלו ב-Cinacalcet בשילוב עם ויטמין D במתן תוך ורידי (57.7% לעומת 32.7%, P=0.016 ), וכן פחות מטופלים מקבוצה זו הדגימו סטיות ברמת הסידן בדם. לעומת זאת, בקרב המטופלים אשר טופלו ב-Paricalcitol פומי לא נמצא יתרון משמעותי בהשגת רמת מטרה של PTH בהשוואה למטופלים אשר טופלו ב-Cinacalcet בשילוב עם ויטמין D פומי (54.4% לעומת 43.4%, P=0.26 ).
לאחר תקנון לאופן מתן התרופות, מצאו החוקרים כי Paricalcitol עדיף על שילוב של Cinacalcet עם ויטמין D בהשגת רמת PTH מטרה (56.0% לעומת 38.2%, P=0.01 ). כמו כן, חישוב עלויות לפי תמחור התרופות בארצות הברית הדגים כי עלות הטיפול ב-Paricalcitol נמוכה ב-40% מזו של Cinacalcet .
כמחצית מהמטופלים אשר טופלו ב-Cinacalcet בשילוב עם ויטמין D (תוך ורידי או פומי) הדגימו תופעת לוואי של היפוקלצמיה. לעומתם, אף מטופל מקבוצת Paricalcitol במתן תוך ורידי לא פיתח היפוקלצמיה, ורק 3.6% מהמטופלים אשר קיבלו Paricalcitol פומי. שיעור התפתחות היפרקלצמיה היה זניח בשתי הקבוצות.
סך של בין 69-81% מכל הקבוצות השלימו את ההשתתפות המחקר. תופעות לוואי חמורות ארעו ב-21-31% מבין המטופלים אשר טופלו ב-Paricalcitol פומי או ב-Cinacalcet בשילוב עם ויטמין D פומי. בקרב המטופלים אשר קיבלו טיפול תוך ורידי 35-44% חוו תופעות לוואי חמורות. כתוצאה מכך בין 22-27% מהמטופלים הפסיקו את הטיפול בשל תופעות הלוואי.
בניתוח נתונים משולב של הטיפול הפומי עם הטיפול התוך ורידי נמצא כי תופעות לוואי קרדיווסקולריות חמורות ארעו פי 3 בקרב מטופלים אשר טופלו ב-Paricalcitol (סך של 9 מטופלים מתוך 134) לעומת המטופלים אשר טופלו ב-Cinacalcet בשילוב עם ויטמין D (סך של 3 מטופלים מתוך 134).
החוקרים מסכמים וכותבים כי Paricalcitol הדגים יתרון על Cinacalcet בהשגת רמת המטרה של PTH במטופלים עם SHPT על רקע כשל כלייתי, המטופלים בהמודיאליזה. גם פרופיל תופעות הלוואי הדגים יתרון ל-Paricalcitol עם שיעור נמוך יותר של היפוקלמיה מאשר Cinacalcet .
מומחה מהתחום אשר לא היה מעורב במחקר הביע את דאגתו בהקשר למחקר זה. לדבריו, התמקדות ברמת PTH כמטרת הטיפול עשויה לפספס את המטרה האמיתית, שהיא בטיחות, בריאות ואיכות החיים של המטופל.
XLVIII European Renal Association-European Dialysis and Transplant Association (ERA-EDTA) Congress
לידיעה במדסקייפ