מאת ד"ר עמית עקירוב
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Journal of the American Society of Nephrology עולה כי ביצוע טיפולי המודיאליזה במרכזי טיפול בתדירות גבוהה (6 פעמים בשבוע) מביאה לשיפור בבריאות הגופנית ובתפקוד, אך ללא השפעה משמעותית על מדדים אובייקטיביים להערכת היכולת הגופנית בהשוואה לדיאליזה קונבנציונאלית (שלוש פעמים בשבוע). המודיאליזה לילית תדירה בבית אינה מביאה לשיפור במדדים אובייקטיבים להערכת היכולת הגופנית בהשוואה להמודיאליזה ביתית קונבנציונאלית.
לדברי החוקרים, מספר מחקרים תצפיתיים הציעו כי טיפולי המודיאליזה תדירים יותר עשויים להאריך את חייהם של חולים עם כשל כלייתי. החוקרים העלו השערה כי המודיאליזה תדירה עשויה לשמר את היכולת הגופנית הכללית של החולים ע"י הפחתת עודף נוזלים בגוף, שיפור היכולת לבצע פעילות גופנית, איזון תזונתי טוב יותר ושימור מסת שריר.
במחקר הנוכחי, החוקרים בחנו את המדדים האובייקטיביים להערכת היכולת הגופנית והן הערכות של החולים את הבריאות הגופנית והתפקוד שלהם. המשתתפים חולקו באקראי לטיפולי המודיאליזה קונבנציונאליים או לטיפולים בתדירות גבוהה יותר. מדגם המחקר כלל 245 חולים שלקחו חלק במחקר FHN Daily Trial (Frequent Hemodialysis Network) ו-87 חולים ממחקר Nocturnal Trial.
כאשר החוקרים העריכו את היכולת הגופנית באמצעות SPPB (Short Physical Performance Battery), במחקר FHN Daily Trial לא זוהו הבדלים משמעותיים בין שתי הקבוצות. באשר לתוצאות עליהן דווחו החולים, הנתונים היו חלוקים. כאשר העריכו את הבריאות הגופנית באמצעות
מדד RAND-36, חולים תחת טיפולים תדירים דיווחו על שיפור הבריאות הגופנית, בהשוואה לאלו תחת טיפול קונבנציונאלי. עם זאת, כאשר הנתונים נבחנו לפי תת-מדד להערכת תפקוד גופני לפי RAND-36, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. יתרה מזאת, השיפור בתוצאות המדווחות ע"י החולים לא תואר במחקר Nocturnal Trial.
החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפולי המודיאליזה תדירים עשויים לשפר את חייהם של חלק מהחולים, אך אינם מהווים פתרון פרקטי או משתלם מבחינת עלות-תועלת לשיפור הבריאות הגופנית של מרבית החולים עם מחלת כליות סופנית. לאור העליה במספר החולים עם מחלת כליות מתקדמת ברחבי העולם, יש למצוא גישות טובות יותר לשימור היכולת הגופנית של אוכלוסיית חולים זו.
Clin J Am Soc Nephrol. Published online March 15, 2012
לידיעה במדסקייפ