מאת ד"ר עמית עקירוב
במאמר חדש שפורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי לחיסון כנגד שפעת השפעה מינימאלית על שיעורי התחלואה והתמותה בחולים המטופלים בהמודיאליזה.
החוקרים לא הופתעו במיוחד מהממצאים, שכן מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו כי בחולי דיאליזה אין תגובה אנטיגנית משמעותית לאחר החיסון. כמו כן, מצטברות עדויות לפיהן התועלת של החיסון בקשישים קטנה בהרבה מכפי שסברו בעבר. למרות זאת, משתלם לרופאים להמשיך ולחסן חולים אלו.
במסגרת המחקר העריכו החוקרים את ההבדלים בתועלת של החיסון בין השנים בהן החיסון הותאם היטב לזן נגיף השפעת בפועל ובין עונת 1997-1998, שכונתה שנת הפלסבו, במהלכה החיסון לא תאם היטב והוכח כי היה בעל תועלת מעטה. באופן זה ביקשו החוקרים לצמצם את האפשרות להטיה עקב תשישות והרגלי בריאות שלא נמדדו.
מבין למעלה -100,000 משתתפים בכל מדגם של עונת השפעת, שיעורי החיסון עמדו על 48% בכל שנה.
מניתוח הנתונים הקונבנציונאלי, תוך השוואת חולי המודיאליזה שקיבלו את החיסון עם אלו שלא חוסנו, התועלת הממוצעת של החיסון עמדה על 13% כנגד מחלה דמוית-שפעת, 16% כנגד אשפוז עקב שפעת/דלקת ריאות ו-30% כנגד תמותה.
מנגד, כאשר החוקרים השוו את העונה בה ניתן חיסון מותאם לנגיף אל מול עונת הפלסבו באוכלוסיית המחוסנים, התוצאות הצביעו על הערכת תועלת של החיסון שעמדה על כ-0% כנגד תחלואה דמוית-שפעת, 2% כנגד אשפוז עקב שפעת/דלקת ריאות ו-0% כנגד תמותה.
בחולים אלו ממליצים החוקרים לבחון אפשרויות חיסון אחרות, דוגמת החיסון החדש במינון גבוה כנגד שפעת.
בשלב זה, החוקרים סבורים כי על רופאים להמשיך במתן החיסון לחולים אלו, לאור העלות הנמוכה של החיסון, העובדה שהוא נסבל היטב והתועלת האפשרית בחלק מחולים אלו. על הרופאים להזכיר למטופליהם כי עליהם לנקוט באמצעי הזהירות הסבירים למניעת הדבקה, דוגמת רחצת ידיים קבועה והימנעות ממגע קרוב עם אדם חולה.
Arch Intern Med 2012;172:548-554
לידיעה במדסקייפ