מאת ד"ר עמית עקירוב
בחולים עם סוכרת הנדרשים לדיאליזה פריטונאלית, איזון רמות הסוכר בדם והאיזון המטבולי במהלך שישה חודשי טיפול בתמיסת דיאליזה דלת-סוכר היו טובים יותר, בהשוואה לחולים שטופלו בתמיסות דיאליזה סטנדרטיות, המכילות-סוכר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו במהלך כנס ה- XLIX European Renal Association-European Dialysis and Transplant Association.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת כליות על-רקע סוכרת הינה הגורם המוביל במדינות המפותחות לאי-ספיקת כליות עד כדי צורך בדיאליזה. כעת בחנו החוקרים את ההשפעה של הפחתת כמות הסוכר ב-40-50% והעריכו את ההשפעה של צורך באינסולין, היארעות אירועי היפוגליקמיה ואיזון מטבולי.
בתחילת המחקר, ערכי HbA1c היו דומות בשתי קבוצות המחקר (7.7% בקבוצת הטיפול בתמיסות דלות-סוכר ו-7.6% בקבוצת הביקורת). עם זאת, ערכי HbA1c ירדו מ-7.7% ל-7.2% במהלך ששת חודשי הטיפול- שינוי של 0.5% בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת, בה לא חל שינוי בערכים. החוקרים מציינים כי הירידה בערכי HbA1c הייתה מובהקת סטטיסטית וככל הנראה בעלת משמעות קלינית.
בחולים בקבוצת ההתערבות חל שינוי ממוצע בריכוז טריגליצרידים בדם של 0.3 מילימול לליטר (p=0.003). ההבדל בין הקבוצות בפרופיל Apolipoprotein B עמד על 8.4 מ"ג לד"ל וכן נרשמה ירידה בריכוז VLDL בצום בקבוצת המטופלים בתמיסת דיאליזה דלת-סוכר. רמות כולסטרול כללי, HDL ו-LDL היו נמוכות יותר בקבוצת ההתערבות.
החולים דיווחו באופן סובייקטיבי על הפחתת השימוש בתרופות לאיזון רמות הסוכר בדם.
מומחים בתחום מסבירים כי דיאליזה פריטונאלית ביתית הינה גישה פשוטה ויעילה כטיפול כלייתי חלופי, אך אינה מצויה בשימוש מספק. הבעיה היא שרמות סוכר גבוהות משמשות להגדלת האוסמלליות של תמיסת הדיאליזה וחלק מהסוכר עובר דיפוזיה מחוץ לחלל הבטן ונספג ע"י החולה. בחולי סוכרת התוצאה הינה עליה ברמות הסוכר בדם ועליה בדרישה לטיפול באינסולין. ערכי סוכר גבוהים משפיעים גם על רמות הכולסטרול בדם.
החוקרים שילבו נתונים משני מחקרים אקראיים ומבוקרים – מחקר IMPENDIA ו-EDEN – להשגת מספר מספק של חולים לצרכיי מובהקות סטטיסטית. IMPENDIA הינו מחקר בינלאומי שכלל 180 חולים מ-11 מדינות; EDEN כלל 71 חולים ממרכזים רפואיים בקולומביה.
החוקרים תכננו החלפה של שתיים מבין ארבע שקיות תמיסת גלוקוז המשמשות בכל יום ע"י חולים המטופלים בדיאליזה פריטונאלית בתמיסות שאינן מכילות סוכר. בכל מחקר, שקית גלוקוז אחת הוחלפה בתמיסת חומצות אמינו ואחרת הוחלפה בתמיסה ללא-גלוקוז, פעילה אוסמוטית. בסה"כ, 124 חולים עם סוכרת מסוג 1 או 2 שעברו דיאליזה פריטונאלית בשל מחלת כליות מתקדמת חולקו באקראי לטיפול בתמיסות דלות-סוכר; 127 חולקו לקבוצת ביקורת וקיבלו ארבעה טיפולי דיאליזה עם סוכר בכל יום.
בקבוצת ההתערבות תועדו יותר תופעות לוואי חמורות; חשוב לציין כי שלושה מקרי תמותה תוארו בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לעשרה מקרי תמותה בקבוצת ההתערבות. כל מקרי התמותה תועדו בשני מרכזים בקולומביה במחקר EDEN וכל החולים הללו סבלו מלחץ דם גבוה מאוד, תופעה לא-נפוצה בחולים המטופלים בדיאליזה פריטונאלית.
החוקרים מסכמים ומסבירים כי זהו המחקר האקראי-מבוקר הראשון שהדגים את ההשפעה של החלפת כמות הגלוקוז בתמיסות דיאליזה בחולי דיאליזה. מדובר במשטר טיפול יקר , בהשוואה לדיאליזה פריטונאלית סטנדרטית, אך העלויות אינן מתקרבות לעלויות של המודיאליזה המבוצעת בבתי חולים.
מתוך כנס ה- XLIX European Renal Association-European Dialysis and Transplant Association
לידיעה במדסקייפ