מאת מערכת אי-מד
האיגוד הנפרולוגי מפרסם היום נייר עמדה נוסף, הפעם בנושא בנושא שימוש בתרופות מסוג ESA בחולים עם מחלת כליה כרונית.
לאחר סקירת הרקע והספרות , מציג האיגוד את עמדתו כלדקמן :
א. א1. כלל, החלטות על תחילת טיפול ב- ESA, לרבות שם התכשיר, שינוי במינון או
צורת הטיפול ב- ESA והפסקת הטיפול בו – הן החלטות שבסמכותו הבלעדית של
הרופא הנפרולוג המטפל ותתקבלנה על סמך שיקולים רפואיים בלבד ולטובת בריאותו
ואיכות חייו של החולה.
א2. אין לשנות את התכשיר שנקבע ע"י הרופא שלא בהוראה מפורשת של הרופא,
בכלל זה, אין בסמכותו של רוקח להחליף את התכשיר שנקבע ע"י הרופא.
ב. בחולים טרום דיאליטיים ובחולים המטופלים בדיאליזה צפקית מומלץ, ככלל, מתן תת-
עורי של תכשירי ESA.
ג. בחולים המטופלים בהמודיאליזה, ככלל, מומלץ מתן תוך ורידי של תכשירי ESA.
ד. בחולים יציבים הן בטרום - דיאליזה והן בדיאליזה לסוגיה, השומרים על רמת
המוגלובין בטווח המטרה תוך תנודות במינון ESA שאינן עולות על 25%, אין לשנות
את סוג התכשיר, אלא בהתאם לצורך רפואי ברור ובהוראת הרופא המטפל.
ה. בחולים הנזקקים לשינוי במתן ESA, השינוי יעשה ע"י הקטנה או הגדלה של מנת
התכשיר או שינוי במרווחי הזמן בין מנות התכשיר ולא ע"י שינוי סוג התכשיר, אלא אם
יש לכך צורך רפואי ברור.
ו. הטיפול בשלב הטרום-דיאליטי והדיאליטי הם רצף טיפולי אחד, על כן אין לשנות את
התכשיר, אלא אם יש לכך צורך רפואי מובהק.
לנייר העמדה המלא באתר האיגוד הנפרולוגי