Chan, Jamieson, Ann Thorac Surg 2006;81:857-62
רקע: המלצת AHA/ACC משנת 1998 היא להשתיל מסתם לב מכאני לחולים עם אי"ס כליות המבצעים דיאליזה וזאת בהתבסס על דיווחים של הרס מבני מואץ של המסתם הביולוגי בחולים אלו. מטרת העבודה היתה להעריך בקרב חולים הסובלים מאי"ס כליות את תוצאות השתלת מסתמי לב מכאנים וביולגים.
שיטות: המחקר נערך בשני מרכזים רפואיים בקנדה ובמדינת ניו יורק. הוכללו במחקר 69 חולים (להם הושתלו 40 מסתמים בעמדה אאורטלית, 22 בעמדה מיטרלית, 7 מס' מסתמים), מתוכם 47 מסתמים היו ביולוגים ו- 22 מכאנים. זמן מעקב מצטבר היה 128.7 שנות חולים.
תוצאות: קבוצות החולים (מכאני וביולוגי) היו מאוזנות למעט הפרמטרים של גיל (חולים בקב' הביולוגי היו מבוגרים יותר p=0.012)), אוטם לבבי (שיעור גבוה יותר בקב' הביולוגי, p=0.04) ), וניתוח מעקפים בנוסף לניתוח המסתם (p=0.019). לאחר 5 שנות מעקב, יתרון בהישרדות נרשם בקב' החולים עם המסתם המכאני. היעדר סיבוכים המיוחסים למסתם חושב עבור ארועים תרומבואמבולים, תרומבוזיס של המסתם וסיבוכי דמם ושיעורם היה ±4%93 במסתם ביולוגי מול %13±76 בקב' המכאני. היעדר תרומבואמבוליזם נצפה ב- ±3.9%93 בקב' המכאני מול ±10.5%89. לא נצפה דמם בחולים מושתלי מסתם מכאני בהשוואה ל- ±5%95 בחולים עם מסתם מכאני. רק מקרה אחד של הרס מבני של המסתם הביולוגי ארע 95 חודשים לאחר הניתוח. שיעור היעדר סיבוכים כולל במעקב 5 שנים היה ±5%83 בחולים עם מסתם ביולגי בהשוואה ל- ±13%76 בחולים עם מסתם מכאני.
מסקנות: ההשרדות הכוללת היתה ירודה. הבדלים בין קבוצות החולים יוחסו לגיל החולים ולנוכחות מחלה כלילית. הרס מבני של המסתם לא היה בולט בחולים עם מסתם ביולגי. בהתחשב בהיעדר הומגניות בין קבוצות החולים, לא היה יתרון למסתם המכאני בהשוואה למסתם ביולוגי במונחים של שכיחות סיבוכים האופייניים למסתמים. יש לשקול השתלת מסתם ביולגי בטיפול בחולים עם אי"ס כליות הנזקקים לדיאליזה.
לחץ/לחצי כאן ללינק לאבסטרקט.