ה"דיבייט" האחרון המתפרסם ב-BMJ עוסק בנושא המעסיק גם אותנו. השאלה שהמתדיינים היו צריכים להשיב עליה הייתה האם תעשיית התרופות צריכה לעבוד עם אנשי מפתח ומובילי דעה בקהיליה הרפואית ?
צ'רלי בוקוול, מנכ"ל Complete Medical Group מאמין שאינטרקציה בין התעשייה לקהיליה הרפואית היא חיונית לטובת קידום הרפואה. לעומתו, פרופסור ג'יאווני פאבה, מהפקולטה לפסיכולוגיה קלינית באונ' בולוניה טוען שאינטרקציה כזו מסכנת את ההגינות המדעית.
בוקוול טוען שלא לתעשייה ולא לרפואה יש את היכולת להתקיים בלעדי השני, ולכן החוכמה היא למצוא את הדרך לפעול בשיתוף פעולה תוך הגדרה מדוייקת של הכללים והפחתה למינימום של החשדנות ואי ההבנות.
פרופ' פאבה טוען שהקשרים המשגשגים בין רופאים לתעשייה הביאו את הרפואה הקלינית למשבר חסר תקדים. כדוכמאות הוא מביא את מחקר ה-rofecoxib (ויוקס) שבו ע"פ הטענה לא דווחו כל הפרטים המלאים ואת המידע הבעייתי הנוגע לשימוש ב-SSRI בילדים. כמו כן טוען פאבה שתעשיית התרופות מגייסת רופאים לטובת שיווק תכשיריה. רופאים מגוייסים כאלה אינם יכולים לדעתו להחשב כמומחי מפתח. לדעתו משלמי המיסים וחברים באגודות רפואיות מקצועיות זכאים להנהגה מדעית של חוקרים שאין להם ניגודי עניינים משמעותיים ושיש חשש לחופש האינטלקטואלי שלהם.
במאמר מערכת נלווה הדן בדיבייט נשאלת השאלה אם מומחים אלה הקשורים לחברות התרופות הם עצמאיים או למעשה הפכו לתעמלני תרופות. המאמר עוסק גם בהכנסות הגבוהות שמקבלים המומחים מהחברות, ובכך שהתופעה הזו של קשרי חברות ורופאים היא תופעה עולמית. המאמר מעלה את הצורך בשקיפות מלאה והצגת האינטרסים של כל הצדדים בכל שיתוף פעולה כזה.
מחברי המאמר מסכמים שבמידה ותהיה פגיעה בתמיכה הפיננסית של התעשייה בחינוך הרפואי, ייתכן ויהיה זה אפשרי למצוא מקורות עצמאיים. עם זאת, אם הדוברים המרכזיים בפורומים עצמאיים ימשיכו להיות אלה אשר מתוגמלים בנדיבות ע"י התעשייה, מעט מאוד אם בכלל יושג כתוצאה מכך.
להצגת דעתו של בוקוול (צורך במנוי או בתשלום)
להצגת דעתו של פאבה (צורך במנוי או בתשלום)
למאמר המערכת (חופשי) - בגוף המאמר גם ראיון וידאו עם נציגת תעשיית התרופות לשעבר המתארת את קשריה ופעילותה בקידום מכירות בעזרת רופאים.
הערת מערכת: כאמור מדובר בתופעה גלובלית שקיימת בהחלט גם בישראל. השאלה הגדולה היא האם העובדה שרופא יתוגמל ע"י חברת תרופות עבור ייעוץ, מתן הרצאה וכד' היא בעייה. האם בהכרח נגרם נזק ? האם יש בעייה בעצם קיומו של קשר כזה ? מעשית כיום נראה לנו, ובודאי בארץ, שזה בלתי אפשר ליצור נתק בין התעשייה לקהיליה הרפואית. לא ניתן כיום לקיים פעילות מדעית של כנסים , סקרים רפואיים ומחקרים ללא תמיכת החברות. השאלה היא תמיד היכן נחצה הגבול בתחום האפור הזה..? היינו נוכחים בלא מעט מפגשים מדעיים שבהם עמד רופא על הבמה (ואיננו יודעים אם עמידתו הייתה בתשלום או לא..) ואמר משהו כמו "תסלח לי החברה שמארחת אותנו כאן היום אבל אני מעדיף בהתוויה הזו דווקא להתחיל את הטיפול בתרופה המתחרה..." . כלומר, העובדה שהחברה מממנת מפגש מדעי ואף מתגמלת את הרופאים המופיעים בה אינה בהכרח צריכה לגרום לכך שהמפגש המדעי יהפוך למסע פירסומי ושיווקי מטעם החברה המארגנת.
נראה שבאמת צריכים להיות כללים מוסכמים וברורים שהתעשייה יחד עם הקהיליה ניסו באמת ליצור בעזרת הקוד האתי המשותף. מותר להציג מודעת פירסום בכנס רפואי בדוכן של החברה, או בחוברת הכנס או באתר הכנס, כאשר ברור לכל המתבוננים שמדובר במודעה פירסומית מטעם החברה. אסור שהרצאה , גם אם היא הרצאת חסות, תהפוך להרצאה פירסומית שיווקית המעוותת נתונים או מציגה אותם באורח מסולף. כל עוד הרופא המציג את המחקרים הרלבנטים עושה זאת בצורה אובייקטיבית ומקצועית, גם אם הוא מתוגמל על כך (וזה דבר שאכן נכון וכדאי שייאמר ויוצג במסגרת הגילוי הנאות) , אין בכך לדעתנו פסול. זה בודאי עדיף על מצב שבו יוצגו נתונים מעוותים ומטעים ע"י רופא גם אם אינו מתוגמל על כך.
לפני מס' חודשים המלצנו לעיין בכתבה מתורגמת שהופיעה ב"הארץ" ושבה תיאר רופא אמריקאי, פסיכיאטר, כיצד הפך להיות תעמלן רפואי במסווה של מרצה אובייקטיבי לכאורה. כדאי לקרוא כתבה זו כדי לחדד את האבחנה והמעבר מרופא לתועמלן בתשלום...
לכתבה