ממחקר חדש, שפורסם במהדורת ינואר של Pediatrics, עולה כי תינוקות, שנולדו טרם המועד החשופים ל-SSRI (selective serotonin reuptake inhibitors) ול- venlafaxineבמהלך שהותם ברחם, יותר רגישים לעומת תינוקות, שנולדו במועד, לאפקטים השליליים של תרופות אלה.
SSRI ו-venlafaxine ניתנים לנשים הרות הסובלות מהפרעות חרדה או דיכאון. מספר מחקרים הראו כי לטיפולים אלה הניתנים מאוחר במהלך ההיריון יש אפקטים פוטנציאליים על העוברים, אך מחקרים אלה היו חסרים במידע קריטי בנוגע למהלך, משך וחומרת הסיפטומים הניאונטליים, אשר כולם הכרחיים לניהול קליני של האימהות והתינוקות שלהם. יתרה מכך, מחקרים אלה לא הבדילו את האפקטים הללו בין תינוקות, שנולדו במועד, ותינוקות, שנולדו טרם המועד.
מטרות המחקר היו לתאר סימני התנהגות ניאונטליים בקבוצת תינוקות, שנחשפו ברחם ל-SSRI ול- venlafaxine במהלך הלידה, להשוות את השיעור של סימני התנהגות ניאונטליים, לידה טרם המועד, ואשפוז לקבלת טיפול ניאונטלי בין קבוצת תינוקות, שהיו חשופים ל-SSRI ול- venlafaxine בעת הלידה ובין קבוצת תינוקות ללא חשיפה זו. בנוסף, החוקרים השוו אפקטים בתינוקות חשופים, שנולדו טרם המועד, וכאלה ,שנולדו במועד.
במחקר השתתפו 76 אימהות, שלקחו SSRI או venlafaxine במהלך השליש האחרון להיריונן ו-90 אימהות, שלא לקחו תרופה אנטי דיכאונית, תרופה אנטי פסיכוזה או בנזודיאזפינים בעת הלידה. הניאונטלים עברו הערכה של מערכת העצבים המרכזית, מערכת הנשימה והעיכול, וכמו כן, תיעוד של היפוגליקמיה וצורך בפוטותרפיה.
עישון, צריכת אלכוהול ושימוש בסמים היו יותר שכיחים בקבוצת האימהות, שלקחו תרופות אנטי דיכאוניות. בקבוצה זו 63.2% מהתינוקות הראו סימנים המערבים את מערכת העצבים המרכזית ו-40.8% הראו סימנים המערבים את מערכת הנשימה. סימנים אלה הופיעו במהלך היום הראשון לחייהם, כאשר חציון המשך של הסימנים היה 3 ימים עבור תינוקות חשופים. ב-75% מהמקרים, הסימנים עברו תוך 3 ימים עבור תינוקות, שנולדו במועד, ותוך 5 ימים עבור תינוקות, שנולדו טרם המועד.
ביטויים התנהגותיים הופיעו בכל התינוקות החשופים, שנולדו טרם המועד, בהשוואה ל-69.1% מהתינוקות החשופים, שנולדו במועד. בהשוואה לתינוקות לא חשופים, שנולדו טרם המועד, חציון משך השהות בבית החולים היה כמעט ארוך פי 4 בקרב תינוקות חשופים (14.5 מול 3.7 ימים).
סימני התנהגות ניאונטליים נמצאו בצורה שכיחה בקרב תינוקות חשופים, אך הם היו זמניים וחלפו לבד. תינוקות, שנולדו טרם המועד, עשויים להיות יותר רגישים לאפקטים של SSRI ושל venlafaxine.
מגבלות המחקר כוללות : תכנון מחקר רטרוספקטיבי, הישענות על רישומים רפואיים, חוסר במידע בנוגע למצב הפסיכיאטרי של האם או בנוגע לטיפול, שנלקח במהלך כל ההיריון, חוסר באימהות עם דיכאון, שאינן מטופלות כקבוצת ביקורת, הטיית אבחון אפשרית, אפשרות לניטור צמוד יותר של עוברים הנולדים לאימהות הלוקחות תרופות אנטי דיכאוניות ותקופת הערכה קצרה.
החוקרים מסכמים ואומרים כי יש להמשיך טיפול אנטי דיכאוני עד סוף ההיריון, כאשר יש אינדיקציה לכך, כדי לשמור על בריאות אימהית נפשית אופטימאלית ותפקוד ועל מנת למנוע דה-קומפנסציה אימהית פוסט נטלית והפרעות של קשר אם-עובר מוקדם. נשים הרות ורופאיהן צריכים להיות מודעים לתופעות לוואי הפוטנציאליות, לסיכונים וליתרונות של טיפול ב-SSRI וב- venlafaxine, וההחלטה על המשך הטיפול הרפואי צריכה להיות על פי כל מקרה לגופו.
Pediatrics. 2007;119:52-59
לידיעה במדסקייפ