מחקר חדש מצא, כי בזמן מנוחה בישיבה זקופה, גברים הסובלים מהשמנה חולנית, נוטים להראות שחלוף גזים ריאתי גרוע יותר בהשוואה לנשים עם השמנה חולנית, עובדה המוסברת בחלקה ע"י יחס מותן-ירך גדול יותר משמעותית בגברים.
במסגרת המחקר, בדקו החוקרים את השפעותיו של יחס מותן-ירך על שחלוף הגזים הריאתי ב-25 מבוגרים הסובלים מהשמנה חולנית, ומתוכננים לעבור ניתוח בריאטרי.
החוקרים אספו ובחנו דגימות דם עורקי כפולות ממשתתפי המחקר לאחר חמש דקות של מנוחה בזמן ישיבה. בנוסף, נאספו נתונים אודות גיל, BMI, אחוז השומן בגוף, היקף מותניים ויחס מותן-ירך.
נמצא, כי גברים הסובלים מהשמנה חולנית, שהוגדרה כ-BMI שווה או גבוה מ-40, היו עם יחס מותן-ירך גבוה יותר בהשוואה לנשים עם השמנה חולנית. לדברי החוקרים, התוצאות מראות, כי גברים נוטים להיות יותר עם מבנה גוף תפוחי, ואילו נשים עם מבנה אגסי.
בנוסף, הגברים הראו נטייה להיות עם שחלוף גזים ריאתי פחות טוב בהשוואה לנשים. ככל הנראה, בשל העובדה שיחס מותן-ירך אצלם גבוה יותר.
משמעות הדבר הינה שאלה עם מבנה גוף תפוחי עלולים לסבול מקשיי נשימה רבים יותר בשל היקף מותניים גדול יותר הלוחץ על הריאות.
בעקבות יחס המותן-ירך הגבוה יותר שלהם, שיעור הסיבוכים של הניתוח הבריאטרי עלול להיות גבוה יותר בגברים יחסית לנשים, השערה שצוות החוקרים מתכנן לחקור בהמשך.
CHEST 2007;131:362-367
לידיעה במדסקייפ