חדשות

ניתוחים בריאטרים קשורים באנצפלופתיה אטיפית (מתוך Neurology)

14/03/2007

ממחקר חדש עולה, כי ניתוחים בריאטרים מעלים סיכון לאנצפלופתיה אטיפית מסוג וורניקה, מצב נוירולוגי חמור, הנגרם מחסר תיאמין וקשור באופן טיפוסי באלכוהוליזם.

 

במסגרת המחקר, בצעו החוקרים סקירת ספרות שיטתית בניסיון לתאר את המאפיינים הקליניים, גורמי סיכון, ממצאים רדיוגרפיים ופרוגנוזה של אנצפלופתיה זאת.

 

לדברי החוקרים, נמצא, כי התסמונת מדווחת לרוב בנשים צעירות, המתייצגות עם הקאות מזה 1-3 חודשים, לאחר ניתוח בריאטרי.

 

האם ההיארעות עולה?

 

לדברי החוקרים, שיעורים עולים של השמנת יתר בארה"ב ובמדינות מפותחות נוספות, בנוסף לעלייה בפופולאריות הניתוחים הבריאטרים, עשויים להסתיים בעלייה בהיארעות של תסמונת וורניקה.

 

מדובר בבעיה חדשה שהנוירולוגים ייאלצו להתמודד עימה לעיתים תכופות יותר. החוקרים מציינים, כי מרבית הנוירולוגים מודעים במידה מסוימת לתסמונת זאת, אך רבים עשויים שלא להכיר את ההטרוגניות שלה בעקבות ניתוח בריאטרי.

 

הספרות המדעית אודות כל המקרים המדווחים של התסמונת, שהתרחשו לאחר ניתוח בריאטרי, נסקרה והחוקרים מצאו סה"כ 32 מקרים מדווחים, כאשר 27 מתוכם היו בנשים.

 

אנצפלופתיה ע"ש וורניקה דווחה לאחר vertical banded gastroplasty, מעקף קיבה מסוג Roux-en-Y, חציצת קיבה אלקטיבית ו-gastric plication.

 

גיל החולים נע בין 23 ל-55 שנים, כאשר 12 היו בגילאי 21-30; 14 היו בגיל 31-40; חמש בגיל 41-50, ואחד מעל גיל 50.

 

אתגרים דיאגנוסטיים

 

בשל ההתייצגות האטיפית, אבחון אנצפלופתיה ע"ש וורניקה בחולים לאחר ניתוחים בריאטרים מציב מספר אתגרים.

 

כך למשל, בנוסף לטריאדה האופיינית של התסמינים- בלבול, אטקסיה וניסטגמוס- המאפיינים את האנצפלופתיה ע"ש וורניקה, חולים רבים התייצגו עם מספר עצום של תסמינים אטיפיים, כולל אובדן שמיעה, פרכוסים, נוירופתיה פריפרית ופסיכוזה.

 

לדברי החוקרים MRI משמש במרבית המקרים לאישור האבחנה של וורניקה באלכוהוליסטים, אך בקבוצת חולים זאת נמצא, כי במקרים רבים תוצאות ה-MRI היו תקינות.

 

בנוסף, נצפתה וריאביליות רחבה ביחס לזמן ההופעה, שנע בין שבועיים ל-18 חודשים. ממצא שהחוקרים אינם יודעים להסביר.

 

רמות התיאמין בדם לא היו עקביות אף הן. בחלק מהמקרים רמות התיאמין היו נמוכות אך ביתר הן היו תקינות. ממצא זה מציע, כי מספר פקטורים תזונתיים, שטרם זוהו, משחקים כאן תפקיד.

 

החוקרים מסבירים, כי מעקף קיבה עלול להפריע לספיגת התיאמין, אך יחד עם פגיעה בספיגת וויטמינים נוספים. להשערתם, ייתכן כי אין מדובר בחסר תיאמין בלבד, אלא במנגנון של מספר חסרים בוויטמינים או בפגיעה כלשהי במוח הגורמת למאפיינים לא טיפוסיים אלה.

 

דרגת חשד גבוהה

 

נכון להיום, אין לדברי החוקרים פרוטוקול טרום-ניתוחי או לאחר הניתוח, המכוון למניעת אנצפלופתיה זאת. על אף שמספר מחקרים הראו, כי מתן תוספי תיאמין לפני הניתוח מהווה מניעה יעילה, מחקר נוסף דרוש לאשר זאת.

 

החדשות הטובות הן שכאשר המצב מזוהה בשלב מוקדם, התסמונת מגיבה היטב לטיפול בתיאמין במתן תוך וורידי או בזריקה. המחקר הראה כי 13 מתוך 32 החולים החלימו לחלוטין, ואילו האחרים נותרו עם חסרים נוירולוגיים שיוריים.

 

בינתיים, על הרופאים להיות עם דרגת חשד גבוהה לאנצפלופתיה ע"ש וורניקה בחולים המתייצגים עם תסמינים נוירולוגיים שונים לאחר ניתוח בריאטרי. חשוב שהן הרופאים והן מטופליהם יהיו מודעים לכך שהתוצאות תלויות לחלוטין באבחון מוקדם.

 

 

Neurology 2007; 68:807-811

 

לידיעה במדסקייפ

 

 

מידע נוסף לעיונך

© e-Med 2024 | כל הזכויות שמורות
שתף מקרה קליני