ממחקר חדש עולה, כי נשים בעלות משקל גוף תקין המבקשות לרדת במשקל, מושפעות מגורמים פסיכולוגיים וסוציאליים, ולא רק ממודעות לבריאות ודאגה בנושא המשקל.
לדברי החוקרים, הפקטורים ההתנהגותיים המניעים נשים במשקל תקין להתחיל דיאטה ולחפש אחר תמיכה תזונתית במרפאות לירידה במשקל עדיין אינם מובנים במלואם.
המחקר כלל 70 נשים צעירות (טווח גילאים: 18-35 שנים), בעלות משקל תקין, שהגיעו למרפאה לירידה במשקל בדרום איטליה. הנשים הושוו ל-94 סטודנטיות בעלות משקל תקין (טווח גילאים 17-23), שמעולם לא הגיעו למרפאה מסוג זה. נשים עם הפרעות אכילה הוצאו מהמחקר.
החוקרים מדדו גובה ומשקל וחישבו את ה-BMI, והתנהגות האכילה הוערכה תוך שימוש בגרסה איטלקית מתוקפת של שאלון ה-Eating Disorders Inventory. שתי הקבוצות הותאמו מבחינת BMI (22.4 לעומת 22.1), עישון ופעילות גופנית. הסטודנטיות היו משכילות יותר ובעלות נטייה קטנה יותר להיות בדיאטה בזמן המחקר.
נמצא, כי הסטודנטיות היו בעלות ציונים נמוכים יותר משמעותית בדחף לרזון, באי שביעות רצון מגופן, באי התאמה ובהפרעה בין-אישית. בנוסף נמצא, כי סקאלת הבולימיה הייתה המנבא המשמעותי היחיד ל-BMI בקבוצת הנשים ה"חולות", בזמן שבקבוצת הביקורת חוסר שביעות רצון מהגוף הוא שניבא BMI בצורה הטובה ביותר.
לדברי החוקרים, המחקר מראה כי דאגה בנושא המשקל ומודעות לבריאות אינם הפקטורים היחידים הגורמים לנשים במשקל תקין לחפש ייעוץ תזונתי, אלא ישנה תשתית בסיסית של מצוקה סוציאלית ופסיכולוגית מאחורי החיפוש, שיש להעריך היטב בטרם מתחילים טיפול תזונתי כלשהו.
Eat Weight Disord. 2007 Jun;12(2):e35-8