ממחקר חדש עולה, כי התרופה לטיפול באלצהיימר memantine נראית יעילה בהפרעת אכילה בולמוסית, ומפחיתה משמעותית את התדירות והחומרה של אפיזודות הבולמוס, אך שאינה משרה ירידה במשקל.
החוקרים לא היו מופתעים מכך ש- memantineהפחית אפיזודות בולמוס מאחר וזאת הייתה ההשערה ההתחלתית שלהם, אך הם היו מופתעים מכך ש- memantineלא היה קשור בירידה במשקל הגוף. לדבריהם, מחקר קטן קודם שהשתמש ב- memantineבחמישה פרטים עם הפרעת אכילה בולמוסית הראה ירידה הן בתדירות של אפיזודות הבולמוס והן במשקל הגוף.
התוצאות, שפורסמו במהדורת ספטמבר של ה- the International Journal of Eating Disorders, עלו ממחקר בן 12 שבועות, open-label במינון גמיש (5-20 מ"ג/יום) אודות memantine ב-16 חולים עם הפרעת אכילה בולמוסית. 15 מהחולים השלימו הערכת מעקב אחת או יותר ותשעה חולים השלימו את המחקר במלואו.
החוקרים מדווחים, כי עם טיפול המספר הממוצע של בלומוסים בשבוע ירד מ-5.5 ל-1.2, והמספר הממוצע של ימי בולמוס בשבוע צנח מ-4.4 ל-1.1. טיפול עם memantine היה קשור בנוסף גם בירידה בחומרת המחלה, כפי שנמדד על-פי ה- Yale-Brown Obsessive-Compulsive Scaleהמותאם להפרעת אכילה בולמוסית.
על-פי הדיווח, טיפול עם memantine הפחית משמעותית גם התנהגות חסרת-עכבות על-פי ה- the Three Factor Eating Questionnaire (TFEQ), וכן מוגבלות על-פי ה- Sheehan Disability Scale.
בניגוד לכך, נמצא כי memantine לא השפיע כלל על משקל הגוף, על ה- Montgomery-Asberg Depression Rating Scale, ה- Hamilton Anxiety Rating Scale, או על פרמטרים של איפוק קוגניטיבי ורעב ב-TFEQ.
לדברי החוקרים, תרופות שפועלות על-ידי הפחתת הפעילות של הנוירוטרנסמיטור גלוטמאט עשויות להיות בעלות השלכות עתידיות על הפרעת אכילה בולמוסית או על מחלות אחרות המערבות הפרעת אכילה.
משום שמחקר זה השתמש במבנה open-label, הוא מוגבל בשל היעדר קבוצת פלצבו. כעת החוקרים דנים בתכניות לבצע מחקר גדול יותר ומבוקר-פלצבו אודות memantine בהפרעות אכילה בולמוסיות.
Int J Eat Disord 2008;41:520-526
לידיעה במדסקייפ