מאת ד"ר מיכל איזנשטט
מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- American Diabetes Association, עולה כי סוכרת הריונית והשמנה, ביחד ובנפרד, מגבירות את הסיכון ללידות ילודים במשקל מוגבר משמעותית.
ניתוח חדש של מידע מ- 23,000 נשים ממחקר HAPO (Hyperglycemia and Adverse Pregnancy Outcome) הדגים כי נשים שסבלו מהשמנת יתר ללא סוכרת הריונית היו בעלות סיכון מוגבר ב- 13.6% למקרוזומיה (שהוגדרה כמשקל לידה של 4,000 ג' ומעלה), בהשוואה לנשים ללא השמנת יתר.
לדברי החוקרים, השילוב של השמנת יתר וסוכרת הריונית היה כרוך בעלייה של 20.2% בסיכון למקרוזומיה.
בניתוח נפרד של מידע מנתוני HAPO עולה כי נשים עם סוכרת הריונית, אשר רמות הגלוקוז בצום שלהן עמדו על 79 מ"ג/ד"ל או פחות נטו להראות תוצאות הריון הדומות לאלו בכלל הנשים בעוקבה. ממצא מצביע על כך שניתן לשקול להימנע ממבחן העמסת סוכר פומי בנשים הרות עם רמות גלוקוז בצום של 79 מ"ג/ד"ל ומטה.
החוקרים מסבירים כי רמות הסוכר עם סיכון מוגבר לתוצאות הריון קיצוניות היו מובהקות סטטיסטית, ושיעור הנבדקות שעמדו באבחנה של סוכרת הריונית עפ"י רמות סוכר עמד על כ- 16%.
החוקרים הופתעו לגלות כי האינטראקציות בין רמות סוכר היו המשכיות עבור כל התוצאות, ובחלק מהמקרים נותרו מובהקות על אף מספרים נמוכים של תוצאות קיצוניות. לדוגמה, דיסטוציה של הכתף או טראומה בלידה, אינן מופיעות בצורה תדירה במושגים אבסולוטיים, אך הסיכון לתופעות אלו קשור באופן ישיר ברמות סוכר.
מחקר ה- HAPO נועד לקבוע האם היפרגליקמיה אימהית שהינה פחות משמעותית מזו המופיעה בסוכרת כרוכה בסיכונים מוגברים לתוצאות הריון קיצוניות.
במחקר זה נכללו נשים הרות מ- 9 מדינות שעברו מבחן סבילות ל- 75 ג' גלוקוז פומי בשבועות 24 עד 32 להריונן עם תוצאות רמת גלוקוז בדם לאחר צום של 105 מ"ג/ד"ל או פחות, או אם רמת הגלוקוז בדם שעתיים לאחר הארוחה הייתה 200 מ"ג/ד"ל או פחות. התוצאות העיקריות שנבדקו היו משקל לידה מעל האחוזון ה- 90 לגיל ההריון, ניתוח קיסרי, היפוגליקמיה בילוד, ורמות C-peptide בחבל הטבור מעל לאחוזון ה- 90. תוצאות נוספות שנבדקו היו לידה לפני שבוע 37 להריון, דיסטוציה של הכתף או טראומה בלידה, צורך בטיפול נמרץ לילוד, היפרבילירובינמיה ופרהאקלמפסיה.
התוצאות הראשוניות של המחקר, אשר פורסמו בירחון New England Journal of Medicine בשנת 2008, מצאו קשרים חזקים והמשכיים בין רמות הגלוקוז האימהיות ובין משקל לידה מוגבר ורמות מוגברות של C-peptide בחבל הטבור.
בניתוחים הנוכחיים, החוקרים מצאו כי ההימצאות של מקרוזומיה בקרב 17,244 נשים ללא השמנת יתר וללא סוכרת הריונית עמדה על 6.7% (1,147 נבדקות), בהשוואה ל- 10.2% בקרב נשים ללא השמנת יתר שסבלו מסוכרת הריונית, 13.6% בנשים עם השמנת יתר ללא סוכרת, ו 20.2% עבור נשים עם השמנת יתר וסוכרת הריונית.
בשימוש בקבוצת הנשים ללא השמנת יתר וללא סוכרת הריונית כקבוצת השוואה, החוקרים מצאו כי האחוזים האמיתיים של מקרוזומיה היו משמעותית גבוהים יותר בקרב נשים עם סוכרת הריונית ללא השמנת יתר ובקרב נשים עם השמנת יתר ללא סוכרת הריונית ועם סוכרת הריונית (עלייה של 25%, 41% ו 33% מן הערכים המצופים, בהתאמה).
בניתוח השני, החוקרים בדקו תת קבוצה של 11,526 נבדקות (49.4% מכלל העוקבה) שהיו בעלות ערכי גלוקוז בצום של 79 מ"ג/ד"ל ומטה, ותת קבוצה של 596 נבדקות עם סוכרת הריונית מתוך נשים אלו. סוכרת הריונית הוגדרה עפ"י הנחיות ה- International Association of Diabetes in Pregnancy Study Groups Consensus Panel – ערך אחד או יותר של גלוקוז בדם לאחר מבחן סבילות לגלוקוז פומי של 91 מ"ג/ד"ל ומעלה לאחר שעת צום אחת, או 153 מ"ג/ד"ל ומעלה לאחר שעתיים צום.
מתוצאות הניתוח עולה כי בקרב כלל הנבדקות עם רמות גלוקוז בצום של 79 מ"ג/ד"ל ומטה, היפראינסולינמיה של העובר, סך קפלי עור מעל לאחוזון ה- 90 (מדד הקשור בהיפראינסולינמיה עוברית), ולידה מוקדמת היו משמעותית יותר נפוצים בתת קבוצת הסוכרת ההריונית. לא נראו הבדלים משמעותיים במשקל לידה מעל האחוזון ה- 90, בהיפוגליקמיה, בשיעורי הניתוחים הקיסריים או בפרה-אקלמפסיה.
בתת הקבוצה של נשים עם סוכרת הריונית ורמות גלוקוז בצום של 79 מ"ג/ד"ל ומטה, תדירות התוצאות הקיצוניות נטתה להיות דומה לזו בקרב כלל נבדקות העוקבה, והייתה משמעותית נמוכה יותר מזו שנמצאה בקבוצת הסוכרת ההריונית שכללה את אותן נשים עם רמות גלוקוז בצום של 79 מ"ג/ד"ל.
לדברי המומחים, ממצאי שני הניתוחים בפרט וממצאי HAPO בכלל מצביעים על כך שסטנדרטים יותר עקביים עבור אבחנת סוכרת הריונית וניהולה עשויים לשפר תוצאות של נשים הרות עם סוכרת הריונית.
הם מוסיפים כי המסקנה החשובה העולה ממחקר זה ודומים לו היא כי הסיכון היחסי לתוצאות קיצוניות סביב הלידה למעשה היה בעל ערך סף נמוך יותר ממה שהיה נהוג לחשוב. ממצא זה מצביע על כך שקריטריוני אבחנת סוכרת הריונית ישתנו בעתיד, והמומחים מקווים כי השינוי יהיה לטובה.
מתוך הכנס ה- 70 של ה- American Diabetes Association, שנערך ביוני 2010, באורלנדו, ארה"ב.
לידיעה במדסקייפ