חוקרים מדווחים שטסטוסטרון, הורמון שבעבר לא נעשה בו שימוש נרחב בנשים, עשוי להיות יעיל בטיפול באנורקסיה נרווזה.
אנורקסיה נרווזה, ששכיחותה בקרב נשים צעירות עומדת על כ-1%, קשורה בתמותה גבוהה יחסית עקב התאבדויות וסיבוכים רפואיים. מחקרים קודמים הצביעו על מבנים ותפקודים מוחיים אבנורמלים בהקשר למחלה.
במחקר השתתפו 14 נשים בין הגילאים 20-27 אשר סבלו מאנורקסיה נרווזה וטופלו במדבקות טסטוסטרון. אליהן הושוו 20 נשים בריאות באותם הגילאים. באמצעות FDG positron emission tomography (PET) ביקשו החוקרים לזהות אזורים במוח בהם התפקוד (קליטת גלוקוז) שונה בחולות האנורקסיה.
בהשוואה לקבוצת הבקרה מצאו החוקרים בקרב הנשים שסבלו מאנורקסיה נרווזה ירידה בתפקוד באיזורים הבאים: posterior cingulate cortex, pregenual anterior cingulate, left middle temporal, right superior temporalוב-left dorsolateral prefrontal cortex.
לעומת זאת, בחולות שקיבלו טסטוסטרון נצפתה עלייה במטבוליזם המוחי ב-posterior cingulate cortex, subgenual anterior cingulate cortex, premotor cortex, right caudate ובאונה הפריאטלית הימנית.
רמות הטסטוסטרון החופשי עלו בצורה משמעותית בקרב החולות שקיבלו טסטוסטרון לעומת הקבוצה שקיבלה פלצבו אך לא היה הבדל ברמות האסטרדיול.
ה- posterior cingulate cortex שבו הודגמה ירידה בפעילות בקרב הנשים החולות, הוא איזור האחראי על עיבוד אינפורמציה רגשית ועל זכרון וממחקרים קודמים עולה שלהפרעות בתפקוד של האיזור יש תפקיד בהפרעות חרדה ומצב רוח. מתן טסטוסטרון שיפר את התפקוד של האיזור הזה.
"דרושים מחקרים נוספים על מנת לקבוע את הקשר בין חסר באנדרוגנים לבין הפתופיזיולוגיה של אנורקסיה נרווזה ועל מנת להעריך את החשיבות של טיפול אנדרוגני בנשים עם הפרעות אכילה" סיכמו החוקרים.
לידיעה