תוצאותיו של מחקר קטן שפורסם לאחרונה מעידות כי יתכן של-topiramate השפעה טיפולית ארוכת טווח בחלק מהחולים הסובלים מבולמיה (BED) המלווה בהשמנת יתר.
החוקרים בדקו את היעילות לטווח הארוך של topiramate, תרופה חדשה נגד פירכוסים, בקרב 61 חולים שסבלו מ-BED ומהשמנת יתר. הנבדקים נרשמו למחקר אקראי, כפול-סמיות, מבוקר באמצעות פלצבו, שנמשך 14 שבועות. 31 מהנבדקים שהשלימו את המחקר השתתפו גם בהארכה לא-סמויה של המחקר שנמשכה 42 שבועות.
15 מתוך 31 חולים אלה קיבלו topiramate ו-16 מהם קיבלו פלצבו.
החוקרים מדווחים כי מינון ה-topiramate טוטר מ-25 מ"ג ליום עד למינון מקסימלי של 600 מ"ג ליום. מדד התוצאה העיקרי היה השינוי בתדירות התקפי הזלילה השבועיים מהמצב ההתחלתי ועד לבדיקה האחרונה.
חולים שקיבלו topiramate באופן כפול-סמיות, הוגדר המצב ההתחלתי כמצב בתחילת המחקר המבוקר. בחולים שקיבלו פלצבו הוגדר המצב ההתחלתי כתחילת המחקר הבלתי-סמוי.
44 חולים (31 שקיבלו topiramate באופן לא סמוי ו-13 שקיבלו topiramate במסגרת המחקר כפול הסמיות בלבד) קיבלו לפחות מנה אחת של topiramate. מדדי התוצאה במינון חציוני סופי של 250 מ"ג ליום היו זמינים עבור 43 חולים.
בכל 43 החולים הופיעה ירידה משמעותית בתדירות הזלילות הממוצעת השבועית מהמצב ההתחלתי ועד לבדיקה האחרונה (3.2-; p < 0.001). תדירות הזלילות השבועית הממוצעת פחתה משמעותית גם בקרב 15 החולים שקיבלו topiramate רק במהלך המחקר הבלתי-סמוי (2.5-; p = 0.044) ובקרב 15 החולים שקיבלו topiramate במהלך המחקר המבוקר והמחקר הבלתי-סמוי (4.0-; p < 0.001).
בנוסף נצפתה ירידה משמעותית במשקל הגוף.
35 חולים הפסיקו את הטיפול ב-topiramate, בינהם 14 במהלך המחקר המבוקר ו-21 במהלך תקופת ההארכה של המחקר. הסיבות השכיחות ביותר להפסקת הטיפול היו חוסר דבקות בפרוטוקול הטיפול ותופעות לוואי.
החוקרים מסכמים כי דרושים מחקרים מבוקרים שיבחנו את ה-topiramate כטיפול ארוך טווח ב-BED, אולם עליהם להתייחס לשיעורי השחיקה הגבוהים הפוטנציאלים של הטיפול ולהתבצע במתן מינון קבוע בכדי לגלות את המינון המינימלי היעיל והמינון המקסימלי הנסבל של הטיפול.
J Clin Psychiatry 2004;65:1463-1469.
לידיעה במדסקייפ