ילדים עם משקל יתר, או בתת משקל החולים ב-AML (ר"ת של acute myeloid leukemia ) נמצאים בסיכון גבוה יותר לתמותה מזיהומים במהלך החודשים הראשונים של הכימותרפיה בהשוואה לילדים עם משקל תקין. כך עולה משני מחקרים חדשים המתפרסים כעת.
במחקר שעקב אחר ילדים עם AML לא מטופל בעבר, הבחינו החוקרים שהרעילות הייתה גדולה יותר וכן גם מקרי התמותה בקרב ילדים אשר היו במשקל יתר.
בעקבות כך בחנו החוקרים באופן רטרוספקטיבי את השפעת ה-BMI של הילדים על ההישרדות בקרב 768 חולי AML בגילאים של בין שנה ל-20.
כ-11% מהמטופלים היו בתת משקל עם BMI במאון העשירי או נמוך יותר, ו-15% היו עם BMI במאון ה-95 ומעלה. שאר המטופלים היו בין המאונים 11 ו-94.
בניתוח נתונים שעבר התאמות, מטופלים בתת משקל היו עם סיכויי השרדות נמוכים משמעותיים מאשר קבוצת המטופלים במשקל הביניים. הסיכון היחסי לתמותה היה 1.85 ולתמותה הקשורה לטיפול 2.66.
תוצאות דומות היו גם למטופלים במשקל יתר: יחס סיכון לתמותה כוללת של 1.88 ולתמותה הקשורה לטיפול - 3.49 .
החוקרים מציינים כי יש עדויות מוצקות לכך שהמחלה היא אגרסיבית ומתקדמת יותר בקרב חולים עם תת משקל, עם הפרעות מוגברות במערכת החיסון, ובהרבה מקרים כל בעיות הבריאות של ילדים חולים אלה קשורים לרזון.
בקבוצת בעלי המשקל העודף, הבעייה אינה קשורה כנראה לכך שהמינונים שהותאמו לחולים אלה לא היו מספקים, אלא סביר יותר שהגורמים והתופעות הנלוות להשמנת היתר, כמו קדם סוכרת, יתר לחץ דם וכד' גורמים לחולה AML השמן קושי ביכולת להיענות לטיפול ולבדיקות השגרתיות.
במאמר המופיע ב-JAMA הכותבים מדגישים כי השפעת ה-BMI על ילדים חולי AML אינה זניחה. הכותבים מציעים שבחולי AML עם תת משקל טיפול מונע בהעלאת משקל באמצעות התערבות תזונתית או מתן תוך ורידי של gamma-globulin עשוי לשפר את סיכויי ההישרדות וההחלמה. בחולים עם משקל יתר, נראה ששיפור מדדי היפרגליקמיה ולחץ דם עשויים להיות משמעותיים בהעלאת שיעורי ההשרדות והצלחת הטיפול.
.JAMA 2005;293:203-211.
לדיווח במדסקייפ