טיפול משפחתי בגישת FBT (Family-Based Therapy) עשוי להיות הטיפול הטוב והמשתלם ביותר מבחינת מאזן עלות-תועלת לטיפול במתבגרים הסובלים מאנורקסיה נרבוזה, כך מאשרים ממצאי מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש ספטמבר בכתב העת JAMA Psychiatry.
במסגרת המחקר החדש ערכו החוקרים השוואה בין שני טיפולים משפחתיים שונים. Family-Based Therapy (FBT) מתמקד בהכשרת ההורים לסייע לילדיהם לאכול בצורה נורמאלית, בעוד ש-Systemic Family Therapy (SyFT) מתמקד בפתרון קשיים בדינמיקה המשפחתית העשויים לתרום להפרעה. שתי הגישות בעלות יעילות דומה מבחינת השבת המשקל והפחתת תסמיני הפרעות אכילה, אך קיימים הבדלים מסוימים.
FBT הוביל לעליה מהירה יותר במשקל בשלב מוקדם במהלך הטיפול, עם הפחתת מספר הימים באשפוז וחסכון גדול בעלויות. SyFT הינה גישה יעילה יותר במתבגרים עם מאפיינים חמורים יותר של הפרעה טורדנית-כפייתית.
מדגם המחקר כלל 164 מתבגרים, בגילאי 12-18 שנים, עם אבחנה של אנורקסיה נרבוזה למשך תקופה ממוצעת של 13.5 חודשים, ואת בני משפחתם. משקלם של כל המתבגרים היה באחוזון 75 או מתחת לכך ממשקל הגוף האידיאלי. המשתתפים חולקו באקראי למפגשים בני 16 שעות במהלך תשעה חודשים, של FBT או SyFT.
החוקרים לא זיהו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות במשקל הגוף האידיאלי בתום הטיפול או 12 חודשים לאחר מכן. למעלה מ-90% מהמתבגרים בשתי הקבוצות הגיעו למשקל הגוף האידיאלי בשתי נקודות הסיום. עם זאת, FBT הובילה לעליה מהירה יותר משמעתית במשקל הגוף במהלך שמונת השבועות הראשונים לטיפול (p=0.003), עם מספר נמוך משמעותית של ימי אשפוז ועלויות טיפול נמוכות יותר לכל מטופל בהפוגה בתום הטיפול.
מניתוח נוסף של הנתונים עלה כי SyFT הובילה לעליה גדולה יותר במשקל הגוף, בהשוואה ל-FBT, בתת-קבוצה של מתבגרים עם תסמינים חמורים יותר של הפרעה טורדנית-כפייתית.
למרות התועלת של שני הטיפולים המשפחתיים, פחות ממחצית מהמתבגרים נכנסו להפוגה, שהוגדרה כמשקל של 95% ממשקל הגוף האידיאלי או מעבר לכך. שיעורי ההפוגה בתום הטיפול ולאחר 12 חודשים עמדו על 33.1% ו-40.7%, בהתאמה, עם FBT, ועל 25.3% ו-39.0%, בהתאמה, עם SyFT.
JAMA Psychiatry. Published online September 23, 2014
לידיעה במדסקייפ