ממצאים מעידים כי בשיעור גבוה יחסית של חולות מבוגרות עם סכיזופרניה כרונית מופיעות הפרעות אכילה.
המידע הקיים אודות הקשר שבין הפרעות אכילה לבין סכיזופרניה הינו מוגבל והממצאים אינם עקביים. מטרת המחקר היתה להעריך את הפרעות האכילה בקרב נשים מבוגרות שאובחנו בסכיזופרניה כרונית.
במסגרת המחקר, הושלם ה-Eating Attitudes Test-26 (או EAT-26) על-ידי 30 נשים חולות שאובחנו בסכיזופרניה כרונית (גיל ממוצע 6.5+/-70 שנים). בנוסף, מילאו הרופאים המטפלים שלהן הערכות באמצעות דרוג ה-Geriatric Depression Scale (ה-GDS) וה-Positive and Negative Symptom Scale (ה-PANSS). כמו כן נמדדו גובה ומשקל גופן של הנבדקות.
ב-4 נשים (13.3%) התקבלו דרוגים פתולוגיים ב-EAT. בחולות אלה נמצא ערך BMI נמוך יותר וממשך האשפוז שלהן היה גבוה יותר, בהשוואה לחולות האחרות. ההפרעות הקשורות לאכילה שהופיעו בהן היו הפרעות דמויות אנורקסיה.
לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות מבחינת ה-GDS, אך המחלה הסכיזופרנית של 4 החולות שבהן התקבל דרוג EAT פתולוגי, שנמדדה באמצעות ה-PANSS, היתה מעט יותר פעילה.
החוקרים מסיקים כי הפרעות אכילה מסוג אנורקטי מגביל, שאינן קשורות לדיכאון או לסימפטומים סכיזופרניים שליליים, יכולות להמצא בחלק גדול יחסית מהחלות המבוגרות המאובחנות בסכיזופרניה כרונית.
Isr J Psychiatry Relat Sci. 2005;42(3):191-7.