התרופות בקבוצת חוסמי בטא משמשות לטיפול ביתר לחץ דם, בטכיקרדיות ובטיפול מקומי כתרופות קו ראשון בגלאוקומה. תופעות הלוואי של תרופות אלה כוללות: ברדיקרדיה, תת לחץ דם, החמרת אסתמה, פגם בתפקוד המיני (ביכולת הזיקפה) ודיכאון. למרות שספיגה סיסטמית של טיפול מקומי בחוסמי בטא היא נמוכה, דיווחו בעבר על תופעות לוואי קרדיווסקולריות עקב שימוש בתרופות אלה. המחקר הנוכחי, שפורסם במהדורת אוגוסט של Ophthalmology, בא לבדוק אם טיפול מקומי בחוסמי בטא בגלאוקומה יכול לגרום לדיכאון.
כל חברי שירותי בריאות כללית (HMO) בישראל נכללו באנליזה זו (317,469 חברים). החוקרים חיפשו נבדקים, שנרשם להם מרשם לתרופות לגלאוקומה במשך 6 פעמים רצופות לפחות פעם כל חודשיים (זוהו 6597 משתמשים כרונים בתרופות לגלאוקומה).
סך הכל 5846 (88%) נבדקים טופלו בחוסמי בטא מקומיים. בקרב חולי הגלאוקומה, 810 נחשבו בדיכאון (הוגדר על ידי רישום של לפחות 4 מרשמים של תרופות אנטי דיכאוניות במהלך תקופת המחקר). לאחר חלוקת חולי הגלאוקומה לאלה שטופלו בחוסמי בטא ולאלה שלא טופלו בחוסמי בטא, 12.2% ו-12.7% בהתאמה קיבלו טיפול בדיכאון. לא היו הבדלים דמוגרפים בין הקבוצות.
מחקר זה מדגים, ששימוש בטיפול מקומי בחוסמי בטא אינו קשור לעליה בשיעור של דיכאון קליני הדורש טיפול תרופתי. ממצאים אלה דומים לממצאי מחקרים אחרים, שהדגימו אפקטים קרדיווסקולרים בשימוש בתרופות אלה, אך כמעט ולא הדגימו אפקטים של מערכת העצבים המרכזית, כגון דיכאון. לכן, למרות שלא נראה שדיכאון הוא הנושא, עדיין יש לנטר חולים עבור תופעות קרדיווסקולריות בלתי רצויות בעת שימוש בחוסמי בטא מקומיים בטיפול בגלאוקומה.
Ophthalmology. 2006;113(7):1077-1080
לידיעה במדסקייפ