שתי המלצות לעיון של עורך מדור רפואת דחופה, הפראמדיק שי לוי:
- מחקר חדש מ-circulation שבחן רטרוספקטבית אפקטיביות של שימוש בנוהלי החייאה
- הגדרות עדכניות של TIA מתוך STROKE
באשר למחקר הראשון מובא כאן סיכום ודגשים מאת עקיבא אסתרסון:
המאמר הנוכחי הוא מאמר שהתפרסם בCirculation והשווה החייאות שבוצעו לפי פרוטוקולי 2000 של הAHA להחייאות שבוצעו לאחר שינוי לפרוטוקול חדשני (חשוב לציין שהמאמר לא השווה להחייאות ע"פ פרוטוקולי 2005).
הפרוטוקול שלהם כולל כמה שינויים שהוטמעו כבר בפרוטוקולי 2005 וכמה שלא, למשל: ביצוע של 200 עיסויים לפני שוק, ביצוע שוק בודד ולא 3, חזרה מיידית לעיסויים לאחר שוק, ביצוע עיסויים והנשמות ביחס של 50:2, הגבלה של 2 ההנשמות ל2 שניות סה"כ, מסיכת חמצן ב15LPM בזמן העיסויים, אינטובציה רק לאחר 600 עיסויים לפחות, 10 שניות בלבד לכל נסיון אינטובציה, ועוד.
ההשרדות לשחרור מביה"ח עלתה מ7% ל14%! בקבוצת החולים שדום הלב שלהם נצפה ע"י מישהו (לא הצוות הרפואי) והמקצב הראשוני היה VF - ההשרדות עלתה מ22% ל- 44%!!! 88% מאלו השתחררו עם מצב נוירולוגי טוב.
לסיכום: מאמר זה הוא מאמר נוסף המוכיח את חשיבותם של עיסויים רציפים ומזעור ההפסקות בעיסויים כגורם משמעותי להגדלת ההשרדות של חולים. סביר מאוד להניח שתוצאות המחקרים הללו ישפיעו בצורה משמעותית על פרוטוקלי 2010. עם זאת, בeditorial שנכתב על המאמר שואל הכותב האם לאור התוצאות החד משמעיות ההולכות ומצטברות במחקרים השונים מותר לנו בכלל מבחינה אתית להמשיך ולבצע החייאות לפי הפרוטוקולים הישנים עד לעדכון של 2010.
לגבי המאמר השני , בנושא TIA , מעיר שי לוי:
שבץ מוחי הינו הגורם תמותה השלישי בשכיחותו בישראל ובעולם המערבי ,וגורם הנכות העיקרי במבוגרים בישראל.
מדי שנה, מאושפזים בבתי חולים בישראל 14,000 חולים, הלוקים באירוע מוחי חד או אירוע איסכמי חולף, מתוך הלוקים באירוע מוחי איסכמי 41% נפטרים במהלך האשפוז או משוחררים עם נכות קשה, ומתוך הלוקים בדימום במוח 66% נפטרים או משוחררים עם נכות קשה. השכיחות הגבוהה, תחלואה והנכויות הנלוות לשבץ מהווים נטל כלכלי ואישי כבד.
אני מאמין שחלק מתפקידנו כמטפלים, הינו גם ללמד ולחנך בזיהוי סימנים וחשיבות תגובה מהירה ונכונה – בין את הציבור (משפחה, חברים ומטופלים), ובין עמיתים ומטפלים נוספים.