A Comparison of Vasopressin and Epinephrine for Out-of-Hospital Cardiopulmonary
Resuscitation. V Wenzel et al. NEJM Volume 350:105-113 January 8, 2004 Number 2.
למאמר
בכל שנה מתרחשים מעל 600,000 מקרים של מוות פתאומי בצפון אמריקה ואירופה. יותר ממחצית מקרי-מוות אלו מתרחשים לפני גיל 65. יש צורך בפיתוח גישות אופטימליות להחייאת לב-ריאה במטרה לשפר את סיכויי מטופלים אלו לשרוד.
אפינפרין (epinephrine) נמצא בשימוש בהחייאה במשך למעלה מ-100 שנים, אך השימוש בו נתון במחלוקת משום שנמצא קשור בצריכת חמצן מוגברת של שריר הלב, פרפורים חדריים והפרעות בתפקוד שריר הלב בתקופה שלאחר ההחייאה.
מאחר ונמצאו רמות מוגברות של ואזופרסין אנדוגני (endogenous vasopressin) בהחייאות מוצלחות בהשוואה להחייאות שנכשלו, עלתה השערה שמתן ואזופרסין בזמן ההחייאה עשוי להיות מועיל.
מחקרים הראו שמתן ואזופרסין בעת החייאה נמצא קשור בזרימת דם טובה יותר לאברים חיוניים, אספקת חמצן למוח, סיכויי החייאה משופרים ותוצאות נוירולוגיות טובות מאשר בטיפול באפיניפרין. מחקר קליני קטן הראה ששימוש בואזופרסין הביא לשיעור מוגבר באופן משמעותי של ההישרדות בטווח הקצר בהשוואה לאפינפרין.
הקווים המנחים העכשוויים להחייאת לב-ריאה ממליצים על שימוש באפינפרין, כאשר ואזופרסין נחשב רק כחלופה משנית, משום שקיים מידע קליני מוגבל על השימוש בואזופרסין.
מחקר קליני זה נערך במטרה להעריך את השפעת השימוש בואזופרסין ואפינפרין על ההישרדות בקרב מבוגרים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים והגיעו עם פרפור חדרים, פעילות חשמלית ללא דופק או אסיסטולה.
החוקרים הקצו אקראית את המטופלים שעברו דום לב מחוץ לבית החולים לקבלת שתי זריקות של 40 IU ואזופרסין או 1 מ"ג אפינפרין מלווים בטיפול נוסף באפינפרין במידת הצורך. התוצאה העיקרית שנבחנה היתה הישרדות עד לקבלה לאשפוז והתוצאה המשנית שנבחנה היתה הישרדות עד לשחרור.
כ-1200 מטופלים נכללו במחקר, המאפיינים הקליניים של המטופלים היו דומים בשתי קבוצות המחקר. לא היו הבדלים משמעותיים בשיעור הקבלה לאשפוז בין שתי קבוצות הטיפול במטופלים שהגיעו עם פרפור חדרים או במטופלים שהגיעו עם פעילות חשמלית ללא דופק.
בקרב מטופלים שהגיעו עם אסיסטולה, שימוש בואזופרסין נמצא קשור בשיעורים גבוהים באופן משמעותי של אשפוזים (29% לעומת 20.3%) ושחרורים מבית החולים (4.7% לעומת 1.5%).
ב-730 המטופלים שבהם לא הושגה חזרה ספונטנית של הפעילות הלבבית לאחר שתי זריקות הטיפול, טיפול נוסף באפינפרין הביא לשיפור משמעותי בהישרדות בבית החולים בקבוצת הטיפול בואזופרסין בהשוואה לטיפול באפינפרין בלבד. התוצאות המוחיות היו דומות בשתי הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא שהשפעת ואזופרסין היתה דומה לזו של אפינפרין בטיפול בפרפור חדרים או במטופלים ללא דופק אך עם עדות לפעילות חשמלית, אך ואזופרסין עדיף מאפינפרין במטופלים שהגיעו עם אסיסטולה. ואזופרסין המלוונ באפינפרין עשוי להיות יעיל יותר מטיפול באפינפרין בלבד במטופלים עם דום לב עמיד לטיפול.
לשאלת ההשתלמות