מאת מערכת אי-מד
במאמר המתפרסם ב''הארץ'' מסביר ומצדיק פרופ' אבינועם רכס, יו''ר הלשכה לאתיקה לשעבר של הר''י , את נייר העמדה של הר''י אשר קובע כי על רופא לטפל בפצוע הקשה ביותר בזירת פיגוע, גם אם מדובר במחבל שנפגע בעת שניסה לבצע פיגוע.
גישה זו, שמסתבר שהיא הפחות פופולארית והמקובלת כיום בקרב הציבור הישראלי (כפי שעלה גם בסקרים ובמשפט מבויים דמיוני שבו השתתף רכס כעד מומחה במכללת ספיר), מבוססת על עקרונות הטריאג' שנקבעו בראשית המאה ה-19, ששרירים וקיימים עד היום, מסביר רכס.
רכס מספר על נסיונו כסטודנט צעיר לרפואה במלחמת ששת הימים שבה ראה כיצד צנחן ישראלי פצוע מסייע במסירות נפש לליגיונר ירדני בחדר המיון בהדסה. הוא מדגיש גם כי הרופאים אינם יכולים להיות שליחי השלטון ומזכיר כדוגמא את המצב שבו רופאים בבריה''מ הקומוניסטית שבה רופאים ''סייעו'' למתנגדי משטר שהוגדרו כ''לוקים בנפשם'' לסיים את חייהם בבתי החולים. (ושלא לדבר על הרופאים הגרמניים שפעלו בשירות המשטר הנאצי).
רכס קובע לכן כי מקצוע הרפואה הוא אלטרואיסטי ומסכם "על כן יש לנשוך שפתיים ולטפל באופן המקצועי והמיטבי ביותר גם במחבל שקם להורגנו."
למאמר המלא
הערת המערכת: יש גם אספקטים פרקטיים נוספים שתומכים בגישה הזו. כשצוות רפואי מגיע לזירת פיגוע לא תמיד ברור מיהו המחבל ומיהו הקורבן. וכבר ראינו כיצד קהל אלים וזועם תוקף בטעות קורבן שנחשב כמחבל.