מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Circulation עולה כי החייאת לב-ריאה חוץ-גופית (Extracorporeal Cardiopulmonary Resuscitation, או ECPR) מלווה בתוצאות נוירולוגיות טובות יותר, בהשוואה לתוצאות לאחר החייאה סטנדרטית (Cardiopulmonary Resuscitation, או CPR), גם במקרים של החייאה ממושכת ופגיעה מטבולית מתמשכת.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעות של משך החייאה על הישרדות ופרופיל מטבולי בחולים לאחר החייאת ECPR בשל פרפור/רפרוף חדרים ודום לב מחוץ לכותלי בית החולים. הם השלימו הערכה רטרוספקטיבית להערכת ההישרדות של 160 מבוגרים עם פרפור/רפרוף חדרים עמיד לטיפול ודום לב מחוץ לכותלי בית החולים, אשר טופלו בפרוטוקול ECPR (העברה תוך ביצוע החייאת לב-ריאה למעבדת צנתורים ל-ECPR), בהשוואה ל-654 מבוגרים בהם בוצעת החייאה סטנדרטית בזרוע Amiodarone במחקר ALPS (Amiodarone, Lidocaine, or Placebo Study).
החוקרים בחנו את השינויים המטבוליים ושיעורי הישרדות בהתאם למשך ביצוע החייאת לב-ריאה.
מהנתונים עולה כי שיעורי הישרדות עם תוצאות נוירולוגיות חיובית היו גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים שטופלו בפרוטוקול ECPR, בהשוואה לאלו לאחר החייאה סטנדרטית (33% לעומת 23%, p=0.01). משך ההחייאה הממוצע היה גם כן ארוך יותר משמעותית במקרים בהם בוצעה החייאת לב-ריאה חוץ-גופית (60 דקות לעומת 35 דקות, p<0.001).
מהערכת ההשפעה של משך ההחייאה על הישרדות עם תוצאה נוירולוגית חיובית עלה כי ל-ECPR עדיפות ברורה על החייאה סטנדרטית בכל מקרה בו משך ההחייאה לא עלה על 60 דקות; עם זאת, במקרים בהם מאמצי ההחייאה ארכו זמן ארוך יותר נרשמה ירידה פרוגרסיבית בהישרדות עם תוצאה נוירולוגית חיובית בשתי הקבוצות.
החוקרים מדווחים כי כל 8 החולים בקבוצת ECPR בהם מאמצי ההחייאה ארכו 20-29 דקות שרדו עם תוצאות נוירולוגיות חיוביות, זאת בהשוואה ל-24% (24 מבין 102 חולים) לאחר החייאה סטנדרטית שארכה משך זמן דומה.
בקבוצת החולים לאחר החייאה סטנדרטית שארכה לפחות 40 דקות לא תועדו מקרים של הישרדות עם תוצאה נוירולוגית חיובית, בעוד שברבע מהחולים לאחר החייאת לב-ריאה חוץ-גופית שארכה 50-59 דקות תועדה הישרדות נוירולוגית טובה, כמו גם ב-19% מהחולים בהם ההחייאה ארכה לפחות 60 דקות.
הסיכון היחסי לתמותה או תפקוד נוירולוגי לקוי היה נמוך משמעותי בחולים לאחר החייאת ECPR, בהשוואה לאלו לאחר החייאה סטנדרטית, במקרים בהם משך ההחייאה עמד על 60 דקות ומעלה.
שינויים מטבוליים משמעותיים עם החייאה ממושכת כללו ירידה במדד החומציות, עליה בחומצה לקטית ולחץ חלקי עורקי של פחמן דו-חמצני ועובי דופן חדר שמאל.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי החייאת לב-ריאה חוץ-גופית מלווה בתוצאות נוירולוגיות טובות יותר, בהשוואה להחייאה סטנדרטית, כאשר מאמצי ההחייאה אינם עולים על 60 דקות. עם זאת, משך ההחייאה עדיין מהווה מרכיב קריטי בהישרדות חולים אלו.
Circulation. Published online March 16, 2020
לידיעה במדסקייפ