מנתונים חדשים שפורסמו בכתה העת JAMA עולה כי בקרב חולים המפתחים דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, העברה חפוזה של החולה לבית החולים, בהשוואה להמשך ביצוע מאמצי החייאה בשטח, מלווה בסיכויי הישרדות נמוכים יותר עד לשחרור מבית החולים.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את תוצאות הישרדות חולים שפיתחו דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, תוך השוואת המקרים בהם החולה הועבר בזמן שעדיין שרוי בדום לב, בהשוואה לתוצאות כאשר מאמצי ההחייאה נמשכו בשטח.
מדגם המחקר כלל 43,969 חולים (גיל חציוני של 67 שנים, 37% נשים). במרבית המקרים (86%) האירוע הלבבי התרחש באתר פרטי, כמחצית מהמקרים (49%) היו בנוכחות עדים או צוותי רפואה דחופה, ב-22% מהחולים תועד קצב מתאים למכת חשמל. מבין החולים הללו, 97% קיבלו טיפול ALS (Advances Life Support) מחוץ לכותלי בית החולים וברבע מהמקרים (26%) החולה הועבר לבית החולים בזמן שהיה בדום לב.
שיעורי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים עמדו על 3.8% מהחולים שהועברו לבית החולים בעודם בדום לב, לעומת 12.6% במקרים בהם בוצעה החייאה בשטח.
מניתוח הנתונים שכלל מדגם מותאם של 27,705 חולים, שיעורי ההישרדות עד לשחרור מבית החולים עמדו על 4.0% בחולים שהועברו לבית החולים בזמן דום לב, בהשוואה ל-8.5% מהחולים בהם בוצעה החייאה בשטח. תוצאה נוירולוגית חיובית תועדה ב-2.9%% לעומת 7.1% מהחולים, בהתאמה.
ממצאי המחקר תומכים בהכשרה נרחבת יותר של צוותי הרפואה הדחופה לטיפול במקרים של דום לב מחוץ לכותלי בית החולים.
JAMA 2020
לידיעה ב-MedPage Today