השימוש שעון מעורר גדול עשוי להשאיר את אנשי הצוות הרפואי ערניים ללוח הזמנים במהלך הטיפול בחולים עם אירוע מוחי, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Stroke.
במסגרת המחקר האקראי ביקשו החוקרים לבחון אם השימוש בשעון ייעודי הדורש משוב פעיל מצוות הטיפול באירוע מוחי עשוי להאיץ את ניהול הטיפול בחולים אלו. לצורך זאת, שעון מעורר עם מסך תצוגה גדול הותקן בחדר בדיקת ה-CT והתראות כוונו למספר נקודות זמן לאחר האשפוז: 1) 15 דקות (השלמת בדיקה נוירולוגית); 2) 25 דקות (השלמת בדיקת CT וקביעת מדד INR); ו-3) 30 דקות (התחלת טיפול תרומבוליזה תוך-ורידי. הרופא האחראי על הטיפול באירוע מוחי נדרש לספק משוב ע"י לחיצה על הלחצן. ניתן היה להימנע מההתראה ע"י ללחיצה על הכפתור לפני תום הזמן שהוקצב. החוקרים בחנו את מהלך הזמנים עד להחלטה טיפולית (תוצא סיום עיקרי, אשר הוגדר כסיום הבירור האבחנתי הנדרש לקבל החלטה בעד או נגד טיפול תרומבוליטי), בדיקה נוירולוגית, הדמיה, בדיקות מעבדה, מחט ודיקור המפשעה. עוד נבחן מדד תפקודי לפי סולם Modified Rankin Scale לאחר 90 ימים.
מבין 107 חולים, ב-51 חולים בקבוצת ההתערבות תועדו מדדים טובים יותר להערכת הטיפול באירוע מוחי, בהשוואה ל-56 ביקורות. מרווח הזמנים מהדלת עד לתום כל הבירור האבחנתי עמד על 16.73 לעומת 26.0 דקות ומרווח הזמן עד השלמת הבדיקה הנוירולוגית עמד על 7.28 לעומת 10.0 דקות. עוד מדווחים החוקרים כי חל שיפור בקבוצת ההתערבות במרווח הזמן מהכניסה למרכז הרפואי ועד להשלמת בדיקת CT (11.17 לעומת 14.0 דקות), כמו גם השלמת CTA (14.0 לעומת 17.17 דקות), השלמת בדיקות מעבדה (12.14 לעומת 20.0 דקות), זמני מחט (18.83 לעומת 47.0 דקות). מנגד, מרווח הזמנים מהדלת עד דיקור מפשעה והתוצאות התפקודיות לאחר 90 ימים לא היו שונים משמעותית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שימוש בשעון ייעודי, הדורש משוב מצד רופאים המטפלים בחולים עם אירוע מוחי, עשוי לשפר את מדדי הטיפול בחולים אלו ולכן מדובר בהתערבות זולה, העשויה לשפר את זמני הטיפול בחולים אלו.
Stroke 2020
לידיעה ב-MedPage Today